Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 88

ליח ארץ־ישראל 88 אליעם עזרה להם להתקרב עיד יותר, ושלש או אריע פעמים בשביע בהלך קמחי אל פרחי למסר לו הידיעוח 'מהתם ולהתודע מהנעשה אצלו סר משמה אל אליעס■׳ שלמרות טרדותיו בעסקיו ולמודיו הקדיש שעה מיוחדת למעני, וכה נעשה ביניהם יחם ידידות-קמחי החל להרגיע בי אליעם מביא סדרים ברעייניתיי 'כמי בלי משים) הוא מקציע ימסתת מחשביתיו והצעיתיו יניתן להם צורר ■ אחרת. עם איש אחר היה קמחי בודאי מתובח והיד!:: עומד על דעתו, אך מאליעם קבל זאת לא רק בלי ן התמרמרות כי אם גם באהבה. עיגי אליעם הגדיליח i } והפתוחות הקרובות למראה תכלה הראי בל כך ברור[ כי אינני חפץ כלל לתת להדבר אף־מה מהפצי האיש"’: כי אם הוא עושה זאת באשר יעשה האמן בחטיבת: פסלו; ההגיון של הענין דורש בי יציגי דוקא בצורר ן זו. - בכל אשר הוסיף קמחי להכיר את אליעם בן: גדלה בו ההכרה כי הוא הנהו האיש אשר בקש. אמנם מצא בו נם איזו מגרעות, ביחיד לא יכל לכפר לו אח אסטנותו היתרה, פדנטיתו בעניני הספרות. אף מסגרת העשירות אשר כתרתו, הספיק הנכר בכל פנות ביתי עשתה עליו רושם לא טוב. אף צל האפרתיות המרחף עליו לדעת קמחי לא היה כל זה יאה לאיש המיצר מאר בצרת עמו י אלו היה הדבר תלוי בקמחי היה בוחר ‘ i