Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 87

87 חרזה בה ץ' " 'יק דבריו המעטים יהספירים נשאי עליהם איזה חיתם של איס לא־מצוי; אף גלגלתי הגרילה יהארובה יגייתי הרבה המצוחצחים עשו רושם, אשר כל ריאה־ פעם אחת לא שבחהו עד עילם, זולת ההצטיגיות האלי לא הכיר ־ כי קמהי מאימה גם בפעם השניה והשלישית שהתראה עמי, א1 אחרי שהתירע־ יותר ינכגפי בשיחות אריכית ההל קמחי להשתומם הן על הגייני הגפלא של אליעם יהן על ידיעותיו הרחב־ת וביחוד אשר לא גמצא־ בהן איתן י׳פגימית הגרגשית תיכף בריב ה״משכילים" הגיבי החדר אשר קני להם השכלתם בהיותם כבר לאנשים, לפעמים גרמה לקמחי כאלו גלגלת אליעם הארוכה היא אוצר ^לא ספרי מדע כתובים בשפות שינות. בערבי השבתית ד׳קסעים ראה, כי בעת אשר התובחי הקרואים על איזה ציטט עברי רומי או יוגי ואיש מהמסכים לא יכל 'להגידי בדיוק אז יאמרו אליעם בלי חסר ייתר, בט¬ נן ניכח קמחי, כי בעת אשר התוכחי הקרואים על איזה דכי עיוני ופלוסיפי ונעתקו מעצם הדבר -מקרה רגיל משעה שהמתוכחים מתלהביס-מבלי שיובלו למצא הדרך הישרה אל נושא וכוחם, אז יעמידם אליעם עליו במבטא אהי או שנים: הוא יצין את נושא הוכיח באופן שלא יהיה מקום לטעות, וב״ז עושה היא בלי שום צל של ׳5■איה או התפארות. מציאות דירת קמחי בקרבת בית ,#<