Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 61

(11 חי זה בהקיץ השביב-י-מרע? יבכן, הלא אמת הדבר: אתה מאיר קמחי הצעיר פשיט הנך באמת נצר משרש מלכי יהירה אתה עליך יעל עיר אחדים מקרוביך -הפזירים כתבל - תלויה בל תקית ישראל, אתה הרך והצעיר מקשר בשלשלת של משפחה דור אחר דור עד יי הנך ניגע ב״משיח אלהי יעקב", עליך־ימינחת העבודה הכבירה שאין דוגמתה בעילם: לשבר את אזיקית עמך אשר נרתקי במשך אלפים שנה, עליך איפיא לחכן עצמך לקראתה עליך .,. היי יונה פותה! הוי מבה בסנירים יבעל הזיה! -מדבר בו קול אחר, מה לך פי תתן ערך לדברי ׳זקן ניע מחזיק בנושנות? הבי בשביל שהיה אביך, עליך לשגות בחלומותיו * איזו תשועה תביא לעמך? ולמה היא להם? ילבי יקצצי את פאותיהם, ילבשו •תלבשת אירופית ושלחו את בניהם לבתי הספר ודברו שפת הארץ, יתמשבלו באשר מיעץ להם מירי, יהיו לאזרחים מאושרים... אך עיר הפעם יתרומם הקול הראשון ואמר: ישראל וארץ־ישראל חרא הוא, אין העץ צומח כראוי כי אם באדמת מטעו, עליך להביא את עמך שמה. אך קידם כל עליך לעלית אל ארץ אביתיך לשאף איירה כאשר עשי אביך וזקניך אז יבא בך רוח נבין, אז יברא בקרבך לב טהיר, לב גדיל וכביר יאז תדע איזה דרך לבחר אשר ע״י תיבל להגיע למטרתך, וקמחי