Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 60

ליח אדץ־ישראל סס להתמכר להשכלה 'להגיע למעלת מגדלסן-מדרגה גדולה מזו לא ידע-אז יריב ריב עמי; אן יתיצב לפני מלכים רהמליין על עמי, אחרי כן נדמה לי כי שר צבא הנהי, היא גיהג בגדודי־גחורים יהידיש הנלחמים עם ממניא ההילכים הלך וכביש הלך ינצח. היא זיכר, כי אחרי אשר ריפפה מחלתי שחלה אחר מתת אביו, באי לבקרו : מירי במסית וחברי תלמיד בית מדרש הרבנים, שניהם דברי על לב־ כי יגרש את רעיוניתיי. -"אביך רבר בחים מחלתו - אמרו לי- דע כי "אין משיח לישראל", עיד מעם יכלה וכחד שם "עם" מהארץ, לא ע״פ מילדתי וטחצבתו יחשב איש כי אם ע״פ מעלתי בהשכלה. ב ר פ מ ן, ספרו "הקהל" ובל בת דיליה המה צל עיבר שארית מלחמת הבערות עם ה״השבלה". עזב נא הבלי ה״פנתיקים" והיה ל״משכיל" אמיתי׳ ואל תשגה בחלומית. על ישראל ועל משיחו", מאז התלקחה בלב קמחי מלחמה פנימית, קול אחד היה אומר לו: האפשר כי המית הצלול הזה שלא שכח לברך על "נר חנכה" רגע אחד לפני מיתי׳ האיש המפורסם לבעל הגיון שקרובים ירחוקים היו שיאלים בעצתו היה משוגע לדבר אחי? ולוא גם כי כן הוא, האם השתגעו כל האנשים שעמדו בשעת פטירתי ולא אחד מהם חשב לו לחיבה להבייב אחרי כן את דברי