Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 49

העיר קברות אביתי 49 הזאת׳ יימיט בפעם בפעם, במענית בדויות וערמות שונות, מסים בברים על עדת ודהידים הדלה "ארצי לתת לו מכסף התמיכה, •צבא להם מרד״ל, סכים קציב מד־ שנה בשנה. בשנת תר״ו פרצה מלהמה בי" יבין אחיי ובאחר,:־ עלה על העיר יילבדה, ולנקם את נקמתו שלל ובזז ו:ת כל חיל היהודים, יהרסד, »פצעי אז. אילם אחרי עביר זמן מה צלח בידי ממשלת השלטן יר״ה לתת י־סז כפיי, ימהעת ההיא-אנחנו יושבים שליים ישקטים. -יעל יבר מצב עדתני ששאלת,- אמר לי הרב, אחרי נמרי לקרא את בליון הזכרינית איבל להניד לך את הבל בקצר מלים. עדתני קטנה ימצערה, מספר.נפש־תיה באלף נפש, ונם היא נחלקת, כבל העדות בבל ערי ארץ ישראל׳ לספרדים ולאשכנזים. עדת הספרדים היא הקדומה יחיא נדילה מעט במספר נפשותיה מאחותה הצעירה, אך הפרוד בין שתי העדות, בן בהנהנה הכללית יכן בין היחידים, איננו נדול בבשאר ערי הארץ, יכמעט לא יוכר אצלנו הספרדי מד,אשכנזי בי אם במנבעתו שעל ראשי, כי בשפתם במעט לא יבדלו, כי נם הספרדים אצלנו מדברים ערבית, והאשכנזים כלם ידעו את השפה הזאת יגם בביתם לא ימנעו מלדבר בה, מצבנ' 4