Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 50

לוח ארין־ישראל 50 החמרי איננו רע; חלק גדול מבני עדתנו ם־חרים עם| הערבים, איפר בבל הסביבה, וטרויחים מזה פרנסתם* בבבוד, ויש אנשים שהיו עניים מרירים ינתעשרי בעירנו.; אך בהיותה עיר קטנה שאין לה חבור והתקשרית עם; ערי החוף, לא תתקדם במעט במאומה, ותשאר תמיר| במצבה הקודם, וישיבה, לא רק שלא יגדל, כ״א עוד ילך הלך יקטן בי הרבה מיושביה וביחיד האשכנזים עזבוה בעת האחרינה, מהם מחוסר פרנסה ימהם מריב טיבה, -באלה שהרויחי בה מחיתם וגם עשי בה עישר,-' ויצאי מפה וילבי לגיד בירייטלם וביפו. ייט לנו פה יית חולים שנבנה מנדבות אחינ-י ברד״ל בהשתדלות רב: העדה הרה״ג מוה״ר רחמים פרנקו ז״ל אשר בהן בבהינת! הרבנות אחרי מר אבי ז״ל; הוא בתת רגליו לחי״לי ויעביר ארצית ומדינית שונות עד אשר עלה בידו לראות| את הבנין בשלמותו, ויקיר,, בי ימצאו נדיבים: אשר יתמכו בידיגו גם להחזקתו; אך לדאבונני לא מצאו דבריו אזן קשבת, ובית החולים סגור על מסגר, אם בי נחיצת פתיחתו מרגשת מאד, ובגיגע למצבנו המדיני, לא נובל להתאונן בלל; ואף בי מטפי האזרחים חמש עשרה פעם ממספרנו אנו, בכל זאת אנחנו! נכבדים בעיניהם ורצוים להם, ובכל בתי הפקידות ׳והמשפט יושבים פקידים יהודים, דבר בלתי