Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 48

ליח ארק־ישראל 48 תישב להם בטענם, בי אחזתם היא, אך דבריהם לא | עשו פרי, בי בידי הרבנים נמצאו ראיית, בי בכסף מלא; קניה מאת ראשי עדת הקראים. בשנת תקצ״ד וב״ד תמיס י לבד א ב ר ה ם פשה את חברין בסערת מלחמה,; וירשה לבני חילי לשלל שליי ילבה בז ילעשית ביישביה בכל העולה על רוחם. ביי בני העיר עזבי איתה, רק היהירים נשארי בה, בבטחם על הבטחת א ב ר ה י ם פ ש ה, אשר הבטיח לראשי עדת ירישלם, בי ישים עיני על היהירים לבלתי יאנה להם בל רע. אך הוא לא עמד בדבורי, יהם שתי מצצו את כיס התרעלה, מהם נהרגי ימהם נפצעו ובלם נשארי בערם יחסר בל. בעשריה התשיעית של הסאה הזאת החלי להאחז בחברון חסידי חי׳יד שישבו בצפת וטבריה וייסדי להם עדה לבדם. ימאז יעד היום במעט בל האשכנזים יושבי חברון הם מבני בולל חב״ד, בי לבר בני צפת וטבריה אישר התישבי בהברין, במעט בל חסידי חב״ד שעלי בימים ההם <ער שנת תרי״ב י שאז נ-יפדה גם בירישלם עדת הביס לארק ישראל נאחזי בחברון, אחרי עביר בשבע שנים ממלחמת אברהם פשה בשיב הארק תחת ידי מפשלת תוגרטה שב השיך עזי ך־אל־־רחמן׳ אשר אברהים פשה גרשהו, לתת חתיתו על חבל הארק