Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 147

ושמואל, כי נמצא בתלמודים שטועיח, שמסרן ר־ז אשר שמען מסי רב ושמיאל ס. אך הס לא היו יביתיו המובהקים׳ ועיקר שמושי ולמודו היה בבת• מדרש של רב הונא ורב יהירה. ביהוד היה לו זה ר,אחרון לרב מובהק. וכבר■ בהיותו בבבל נחשב ר*ז לאחד מגדולי החכמים, עד כי רב ששת אחד מתלמידי יב קראהו בשם •גברא רבא׳ י עירו בין סיו ע״א). ויהי גדול היבה מרבה ורב יוסף, כאשר נוכח מסדר ישיבתם לפני עולא- כי דז ישב לפניו ראשונה ואחרי ד־ן רבה ואחרי רבה רב יוסף (פסחים ל־ז ע״ב).- וריז ידע כי אין דעת יב יהודה רבו נוחה מהעיזבים את ארץ בכל, אם כי טפרתם לעלות לא־י, ואשר על כן דרש• "הדר בבבל כאלו דר באיי. "העובר מכבל לאיי עוכר בעשה/ וישתמט טיב יהודה ולא הגיד לו כי בורח הוא׳ אף אם לכו דאב מאד, בזכיו, בי יפדר לנצח מאת מורהו האהוב לו. ויען כי לא יכל להבליג על תשוקתו׳ לראות את פני רב יהודה טרם •עזבהו׳ הלך אל בית המרחץ לראותו שם בפעם האחרונה• ושם למי ממנהגי רב יהודה חק אחד כתורת שמירות הבריאות (שבתט־אעיא). וזה היה לקחו האחרון׳ שקבל סמורהו זה׳ ויטהר ויעתר את כבל׳ וישם פעמיו לארץ הקרושה. בהגיעי אל הירדן לא מצא למגנת לבבו כל סידרנו מעבדה לעבור בה אל העבר השני׳ וישלך את נפשו מנגד׳ ויאחז בחבל הנטוי על פגי הנהר ויעבר׳ אף כי סננה ירזופה על פניו׳ כי •בל לטבוע בבל רגע. על מעשהו זח התלוצץ אחד הנוצרים, ויקרא נ ׳"עמא פזיזא* זי דקדמיתו פומייכו לאויניינו׳ אכתי כפזיזותייבו קיים ו אך על m עידו ויז באמרי ׳־טעם. ״דוכתא דטשה ואהרן לא זבו לח. אנא מי יימר דזכינא לח t * 1) עיין בסה״ד הוצאת הל״נ וישכיל ל&יוזן סדר דוכו״א ד» p׳ ננ״ב.