Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 139

13» טניד חדשות אל עליון זה מלא דבר קרא כל יש ויהי. וכל אשר ברא בעוזו• יעמיד בחסדו ושומר אותו לעולם׳ אמנם גם לך מלכי הוא אשר נתן לך הכה והמלוכה על הארצות האלה לפקדון בידיך על כן עליך המצור, להשמר מתת דת להמרות את הטצוה אשר צוני יוצרי. ודבר המלך חזק על יכן להגיד לו סטה נודע לו לרבן כ* אלהיו ה׳ הוא יוצר המלך. ולהוכיח הדבר באר היטב. וישאל אותו רבן מה שרש דבר כי המלך חי? ומה הם החיים האלה אשר בקרבו. וישב דבר זאת ידעתי כי רוח אל ראי יש בי ובלעדר נם להתנועע לא אובל׳ ויען רבן אם כן חיי החיים׳ הבורא והמעמיד הכל׳ טי יכזב כי הוא אל ראי. כי הוא רוח כל הרוחות אשר לא יושג׳ כי הוא חי• העולם. ומה דמית נערוך לו לתאה בו. ויוסיף המלך וישאל ממי קבל רבן זאת לדעת את האלוה הזח׳ וישב רכן ממראות נראה בם האלהים ומעל ספי אשר נתך אלהים לנו ניד משה נביאו. עודנו שמור עמדי עד היום. ויקר בעיני מכל אוצרות תבל. ויחד אף המלך ויקח מיד רבן את כל ספריו ויניחם בתיבות זהב ויעלה על כמת נסרוך, ויאמר הבט נסרוך האדיר כי הקינות לך חמדת כל אוצרות היהודים׳ עשה בהם כחפצך. ובכל זאת. נבעת המלך מדברי רבן׳ ולא מלאו לבו עוד להפחיד את היהודים ולנגוש אותם לעביר את אלהיו. ויאמר ל:תכ את דברי רכן לזכרו{ על ספר דברי הימים אשר לו. גזלת הספרים הזאת 'העציב ה את היהודים ויקראו צום בחמשה עשר יום לחדש אלול בשנת שמנה מאית ותשעים ושבע וילבשו שקים ויתנו עפר על דאשם (יום הצום הזה יצומו עד ה יום הזה היהודים אשר בטאכא ואותן שהן על חוף מאליבאד *), (_* האדון רינון העיד פה מהמאמר המוסגר הוא דגרי פאן דאינו