Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 138

לוח ארץ ישראל 188 ונערי טדי כשנת שמנה מאות ותשעים וארבעה שלח שלמנאסר השלישי משבית היהודים מנחה לפוראווא מלך תימן אנשים ארבעה מאות וששים איש וביתו. כבואם שמה הרע עטהם המלך ויכבוש אותם לעבדים. הגולים האלה הביאו עטהם ססר תורת. משה ספר יהושע ספר רות ספר שופטים ספר שסואל ראשון ושני, ספר מלכים ראשון שיר השירים לשלמה שירי הלל דוד ואסף והימן ובני קרח׳ משלי וקהלת שלטה וגם חידותיו. נבואת גד ונתן שמעיה ואחיה. ספר יש; נושן איוב יונה וספר ישעיה (אבל לספר אחרון זה לא יש טמנו רק עד אחרית פרשי עשתי עשרי רסשרים האלו נחלקו לשלשה מחלקות. החלק האחד כולל תורת. משה׳ השני הכתובים(והם הספרים אשר יקראו בלעז האגיאגראפיא* והשלישי או החלק האחרון הנביאים׳ כל חלק הבדילו מחביריו בתיבת עופרת ויהיו משמרת ניד נשהאם שמעין רבן משבט אפרים• הוא הראשון בשכית תימן המשגיח עליהם. תהת מכשלת המלך הזה היתר׳ שה פזורה ישראל מאכיל נבזה לזאיבי תימן. לחיץ לשורר עטהם שיר הזאב אשר לסו, ולהיות עמהם במערת נסרוך בעבדם לאלהידים, כעבור המלט ■טהיית טוף לזאבים הקשים אשר יבלעו אותם אם ימרו .בם. מאמת משפטם כפתו רבים מן הנפוצים האלה לכסות שער השה אשר עליהם נעור הזאב, כי כחשו בשם ה׳ הקדוש, ויודו לנסרוך ויכבדו את תרפיו׳ אך לאלהי ישראל התחננו בלבם תמיר כי יסדם ויסלח להם. ומעטים מן הגולים האלה נשארו נאמנים לה׳ אלהיהם ועושים כתורת משה נביאם בעצת רבן ותוכחתו. על כן שלח מלך הזאבים לקרוא את רבן וישאלהו מדוע הוא׳ ואנשיו מקשים ערפם׳ ולמה סרו משמוע את המצוד׳ אשר צוח להם על דבר עבודת אלהיו׳ ויענהו כי לא הוא לבדו אבל נם המלך יט לדבר הזה ליראה את האל הגדול הי. יען מלבד כ,־