Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 108

108 ש לסי דברי אחד הדמישים היא'נמצאה פח. הפקיד הזקן קם וישאל את הרוחות בקול נגיד ומצור.: הניודע לכן איפה נמצאה האשד. האבודה.? קול התלחשות נשמע במערה והפלח שמע באפר הרוחות לרסהיד כי אחת מהן חטפה את האשה. ויאמר דפקיד "מי מכם יקדים להביאה. אתה האור כמה זמן דרוש לך לזה. הרוח הדוברת נו ענתהו ׳שעה אהת". זה נראה להפקיד ארוך יתר מדי. וישאל הפקיד שנית ז "אתה הסום׳ ואתה הנשר כמה זמן דרוש לכם לזה. האחד אמר חצי שעה׳ והשני—רבע שעה. אבל גם זה נראה להפקיד ארוך מאד. והנה נגשח הכבשה ותאמו. אני אביא את האשה ברבע שעה. ויכיר הפקיר כי הרוח הזאת היא אשר נכנסה באשר. ותהי השליטה עליה. ויצור. להשיב תכף 1 את האשה אל בעלה. וכן היה. הפלח לקח את אשתו וינהגה אל הכפר. ובחפץ לב נתן להדרויש שתי התרנגלות שהבטיח לו. הייתי תאבה לדעת מה ספרה האשד. טהטוצאות אותה כל ימי היותה אצל הרוח הרעה והזקנה השיבה לי. "יש אנשים שלא יזכרו כלל את כל המוצאות אותם אצל הרוחות הרעות, הם כמו משתגעים, ואלה הזוכרים את כל הקירות אותם שמה מפחדים להשמיען בין החיים׳ בהיותם עוד תמיד תחת השפעת ■הרוחות הרעות׳ וכל לעג קל היוצא מסיהם יוכל להעיר את חמתן. הספור הזה יראה לדעת כי לפי אמונת הערכים נושאות עליהן הרוחות הרעות שמות עצמים חיים ומתים ובכן הקריאה ■בואי חולדה וחטפי את הילד השובב" שנזרקה מפי, נתן כח ועז לההח הרעה שבהחולדה כי תחטף את הילד׳ ואת הבח הרע הזה תוכל להחליש אך הזכרת שם ד. בספור הנזכר יתואר הדרויש כהמומחה היחידי להכיר ולדעת לוח ארץ ישראל