Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 107

107 הערבים בארץ פלשת לי כי עיי הקריאה ההיא יכלתי לעורר כאמת את חמת אחת הרוחות הרעות שיכלה לההפך בדמות חולדה ולחטף את הילד. ולמען לאמת דבריה ספרה לי אחת משפחותי ברצינות גדולה את אשר קרה ככפר שלה קכטיג׳ה אצל גיינין. אשה אחת מבנות הכפר קבטיגיה אצל גיגין׳ היתה צריכה לאפות לחם בערב אחד, בפחדה ללכת לבדה באימון לילה. בקשה מאישה כי ילוה אותה עד התנור. אכל הוא לעג לה ויאמרו ״מטי את מפחדת כל כך. אולי מהכבשה העומדת שם? בואי נא כבשה וחטפי אותה! " האשד. התבישה מאד לשמע דברי בעלה ותלך לבדה אכל לא שבה עוד. זמן רב חפשו אותה ולא מצאוה׳ וגם הז:ךה1> שערכו אנשי הכפר לא הועילה מאומה. כאשר כבי התיאש האיש ממצא את אשתו מצא פעם אחת מדי עברו את עבודתו בשדה. דרו יש הלך אחד׳ ויספר לפניו את צרת לבבו. ויאמר הדרויש "ומה תתן לי אם אשיב לך את אשתך האבודה״? הפלח השיב לו: את צמד הבקרים האלה תקח מידי, והדרויש ענה 5 שתי תרנגלות תספיקנה לי. הפלח הסכים לזה• והדרויש אמר : ראה רנני נותן לך שתי פתקאות כתובות מימני עברים. בפתקה האחת תגע במעחך, ותכף ישאך הרוח אל המערה אשר אצל שכם. שם תנע במצחך בפתקה הימנית וראית אז את כל למוצאות איתך. אמר ועשה. הפלח נמצא במערה הנזכיה׳ בנגעו בפתקה הימנית אל מצחו ראה פתאום והנה הוא בתוך להקת רוחות רעות. הזקן שבחבורה שאלהו מה לו פה. והפלת ספר לו כי הוא מבקימ את אשתו 1’I תהלוכה המינית שעושיס עס" רב נד,כסריס לת:ל׳ת דת׳ח, בל "ש:י הנסר סיבכי: ברנלים טנסנם־ס כקול ׳:׳רה ׳.:־ד.;;ן ■ת־יעה, ועיני: אחדיס סתנששים בהרבות אשר נידס •כ".