Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 70

לוח ארץ ישראל 70 ובי; המתנגדים היותר גדולים לקראים ימנו: רבי מיצה קססלי ראש רבני תוגרמה באטרו: "שאין ללמד אותם תורה שבעל סה אחרי שאינם מאמינים בה". ור׳ משה קפוצטו היוני ס׳ ור׳ אליהו מזרחי המכונה הרא״ם. אם דמה נדמה את מצב היהודים בתוגרמה בימי הר״מ קססלי למצבם של אחיהם באשכנז, וכיתר ארצות אירופה, אז על נקלה נוכח לדעת כי גורל הראשונים היה בערך טיב מאד, כי רק ע״י תשלום מסים אחדים׳ ודתה להם חפשיות גמורה לאחז בכל ענפי המסחר השונים׳ לעבר בארץ לארכה ולרחבה׳ לשבת בטוב להם באין מכלים דבר׳ וללכש ככל חפץ לבם. אשר לא כן אחיהם אשר באירופה, אשר עליהם נאסרו כל הדברים הנז׳ מטעם מושליהם הנוצרים אשר רדפום וידכאום עד חרמה. ושני אנשים צעירים לימים מיהודי אשכנז ר׳ קלמן ור' דוד אליהו׳ באו לתונרטה, ויראו את אחיהם והנם יושבים בה שקטים ושלוים ויאמרו; לוא ידעו אחינו באשכנז זאת היו משיטים נפשם ככפם . . . לאמר טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעית רוחי מניחים ארץ העטים• ארץ ציה וצלמות׳ לבוא אל ירושלם ארץ החיים". ויבואו שני הנודדים האלה לד יצחק צרפתי מילידי אשכנז המפורסם בתלמודי גדול ואשר התישב מכברבתוגרטה׳ ויבקשוהו לערך קול קורא: אלקהלות הקדש היהודים הנמצאים באשכנז, להודיע להם מיטב ארץ תוגרמה׳ ויתרון מלכות ישמעאל•׳ ויעתר ד יצחק להם׳ ויכתב אנרת (בשנת רי״ד 1464י "אל שארית הפלטה קהלות היהודים הנמצאים באשכנז להודיע להם מיטב הארץ הזאת". י] צינץ!יניאנאנאלע טאעדע עטוי ***I מצמצם ננזעוה זסנו ׳«ל רב• משו. קטוצמי היוני לשנת היא קט־ו נייטיציו נתקימזטט־ו «א־ייז אליהו" מניאו כטר. טעמיט להשיב על «ענית הרב הזה «נד הקיאיס. ׳Altti ■י