Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 69

היהודים כארץ טורקיה M שכת׳ ב) ק תעו את מיעדי השנה עס׳י»לוח השמש"׳ כי ער חיטים ההם : *היו מקדשים עפ״י הראיה. ופעמים שהקראים אשי כמצרים עשו דה ויהכ״ס זולתי(כשנוי) מאותו היום אשר עשוהו הקראים בירושלם י . הם שלחו נירושלם בכל שנה לראות האביב (של שעורים) ובפי אשר ראו שם שתהיה השנה צריכה עבור, ככה עברוה. ואם עברוה הקראים במצרים י והקראים אשר בקושטנטינה לא עברוה, לא היה כזה אשם׳ הואיל וכל אחד עשה מה שנראה בעיניו טוב* 1)". השנויים האלה הסבו התרגשות חזקה בין הקראים. והתמימים שבהם אשר החזיקו במנהגים הקרומים. קראו תגר על החדשות. וגם נתנו את המתקנים לכופרים ולמינים*)׳ אך לאט לאט שקטה המרינה׳ ותקנות בשיצי וחבריו קנו להן זבות אזרח בין הקראים. המצב הרוחני השפל אשר בו נמצאו הקראים אז. נתן היבלת לרבני תוגרמה לקרב את דעת הקראים לתורה שבעל פה׳ וביחוד להמעיט את השנאה והמשטמה בין אלה לאלה. בין הרבנים אוהבי הקראים,"ומקרכיהם ימנו? ר' מרדכי כומטיני הנז; ר׳ חנוך שפורטה רבו יליד קטלונה. ר׳ אליעזר קפסלי יליד ארץ יון׳ ורבי אליהו הלוי הזקן בן מוהריט הלו<(רבו של ר׳ אליהו מזרחי—הראיס) שהיו לפי עדות הרא״ם »חסידים ומופלגים ובעלי הוראה, והיו מלמדים את בני הקראים תורה שבעל פה׳ מפני שהיו מקבלים עליהם שלא יחללו מועדי ד׳ המקודשים, (לאמר׳ שיחנו חגיהם1עס׳י סדר הקביעות לרבנים). ושלא יזלזלו בכבוד החיים והמתים"8), I2 .•.•‘■הי ני:,!׳ נספיו אדרת אליהו I8 מית הרא׳ם סיטן :'ן. 0 נ־ץ ח*ו עמיד *8י• דף ל־כ עפוד די,