Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 37

היהודים בארק טורקיה 87 כהודע הדבר למלך הירידים׳ ויאסף חיל ככד מאד ויעל למלחמה על ננייאן, ויכניע את תושביה׳ ואת כל הניצרים אשר כי׳ כנס■ ויטל עליהם להתיהד אי למות. והנוצרים בח־ו בסית טננד באמונתם החדשה. אז צוה המלך ויכרו ׳מוחות גדולות׳ ובעזרת קהלת־ה־הוד־ם אשר בעיר. הצית בהן אש. וישרף בתיק את כל הנוצרים. ואת ׳מארית תושבי העיר הכריע לטבח׳ אחרי ענותו א!תם באכזריות נוראה. ויהי מספר המומתים על ידו כעשרים אלף נפש׳ רק איש אחד מהם נמלט על נפשו. וילך לו אל מלך אביסניה הנוצרי ויספר לו את כל המוצאות את אחיו בנגיראן ואת כל אכזריות יוסף המלך וקהלת היהודים. ויחרד לב מלך אביסניה למשמע הדבר׳ וימהר וישלח את ארית שר צבאו בראש חיל ככד מאד אל ארץ ער: ננכה ויערך מלחמה את זו־נואס׳ ויה• כראות זו־נואם כי לא יוכל לעמד לפני איית וילך ויתנפל בים וימת׳ ויהי ארית למשנה לפלך תימן. אך לא ארכו הימים׳ וארית גם הוא נפל חלל בחרב "אברהה" אחד הנציבים הכושים׳ ויירש אכרהה את מקומו וימשל כארץ בשם מלכו׳ וגם קבל עליו להרס את ההיכל אשר במכה (כחמש ועשרים ימנה לפני הולדת מחמד׳ 645 למספרם)• המעשה הזה הו»—כאמוו—אך אגדה, אך האטת נתבררה עפ״י שני כתבים של המאה הששית שאין להטיל ספק באמתתם 1). בשנת 626 בערך, והמלכים עובדי האלילים לבית "טובה" ישבו להם על כסא ממלכת חמיר ועיר הבירה טפארי׳ בממלכה ההיא ישבו להם יהודים רבים׳ ומספר לא מעט מהם היו מבאי 1. מרחב׳ מל •צחק בן סיוג רנ׳כינה מ־ יעקב׳ לנוצרים נננירצן. זמירו מל ’יואן םסלטס׳ ,Rerue des 6 tu des Juives חי, יחי•