Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 35

לולא כי אחד מראשי אבות הערביים אשי מאהבתי את היהודים דבר על לב מחמד לטובה עליהם וימנע אותו מבוא בדמים, ובבל זאת גרש גרש אותם מחמד מארצ8׳ ואת כל אשד להם ומבצריהס לקה לו׳ הגולים הלכי צפונה לארץ׳ ויתישבו ב״אדרעי" אשד בסוריה. אחרי כן נלחם מחמד את "בני נאצר" והראשון אשר נפל לפניו היה המשורר כעב בן אל אשרף׳ ויומת באכזריות חמה ׳ אחרי כן הביא מחמד את כל כני השבט במצור במצריהם, וכראות היהודים כי לא יעצרו כח לעמד לפניו ולפני חילו הגדול. ויחליטו לעזב את כלי זינם מידם ולצאת את מבצריהם רק בתנאי כי ינתן להם לקחת אתם את כלי ביתם. מחמד נטה אזן קשבת לבקשתם׳ ויתישבו בני נאצר בביבר הרחוקה רק פרסאות אחדות ממדינה׳ ומהם התישכו גם כאדרעי אשר בסוריה. אך גם בהגלותם לא נכנע!,׳ ו־סיתו כחמשה עשר אלף איש מתושבי מכה מבני קריש וע׳טפאן מתנגדי מחמד׳ ואלה ובני כריזה היהודים אשר כמדינה יצאו למלחמה על מחמד. אך מחמד בערמתו הרבה הצליח להטיל שנאה ומדנים בין הקרישים ובין העטסאנים׳ ואחר שם את פניו אל בני קריזה יילחם אתם׳ ובחדש אחר עלה בידו להכניע כשבע מאות יחטשים גבורים מהם׳ וגם הכריע אותם לטבח באחד מרחבות מדינה׳ ועל רכושם ונשיהם וטפם הפיל גורל ויחלקם בינו ונין אנשי חילו הנאמנים בבריתו. ושנאת מחמד ליהודים הלכה הלך וגדל׳ ויאמר להשמידם עי אחד׳ ויהי בראותו כי קהלת היהודים אשר בכיבר גדולה לאלקים היא. ותצר עינו נה.. ויאסף כאלף וארבע מאות איש יגלי וכשלש מאות פרשים׳ ויעל עליהם למלחמה׳ ויתנפל עליהם