Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 32

8» רוח אר־; ישראל זנת צר ל1י*יו 3ב1ר בכח רב ובמחניות בבדים בחשבת־ליל ניאמר: לסניף #תי מצוקות שבל או בגד׳?חר מהן אחת׳ ולא אחר!יען" הרג קזביף ואנכי בתטתי-לא אחת! : t * : \ ד ־ ...» הורידים נתקו והדם מ!?.ק ולב אב תיוסס ומורשיו מענים, להוא תחת וחרפה בחר בשכל לא חלל פיו וישמר אמונים, T ׳־ : vi אמר: לא ,אמיר .בקלון ןב־ודי לכן נחל ליו כב'וד־עול,מים׳ ובשאתיו כאבו,סבול ונשוא בי_קר־רוחו׳ מצא תנחומים ולא אחד היה ■אל אעשא׳ אשר שם לשמואל מזכרת בבוד בשירו כי רבים עשי כמויו, ויעטרו לבן עדיה זר תפארה. אך מצבה קימת מכל אלה מצבת נצח לדור דודים׳ הקים לנאמן רוח זה העם בכבודו ובעצמו במשל אשר שם בפי בניו ובנותיו לאמר ז נאמן כשמואל! זולתי זאת אין כל זכר עוד לקורות היהודים בארץ ערב במאה הששית.