Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. [Seite]

היהודים בא־ק טורקיה הנודעים לתהלה בכל ארץ ערב׳ ויקבל אל "שמואל* את הנרדסים כסבר פנים יפים, וגם נתן ביד אמרו מכתב אל אחד השרים ממכיריו. בבקשו אותו כי ימסי גם הוא מכתב־פקודה אליו למלך ביצנץ. ויהי ישמע אל מגזי כ־ אמרו אל קיש אויבו מצא לו מפלט במבצר אל אבלק אשי לשמואל. ובי גם הפקיד את השריונים היקרים כיד שמואל. וישלח את ארחלת פקידו אל שמואל בחיל כבד למען הוציא מידו בחזקה את השייוגים ולשגב שמואל במבצרו ולא שעה אל»אל־חרת־ ואל כל איומיו. ויהי היום ואל חרת ומחנהו חוגים כדור על המבצר, ותצא שפחת שמואל לתמה מתוך החומר,.ובן שמואל יונק שדי אמו על זרועותיה, ויראו אותם אנשי אל חרת ויתפשום ויביאום לאדונם׳ וישמח אל חרת על השב־ הזה מאד. ויקרא לשמואל אל החומה ויאמר: ראה הנה בנך בידי, ועתה תנה לי את השריונים. ואם אין והיתד, נפש בנך כפרם. ויען שמואל ויאמי עשה בבני כחפצך ואת דברי לא אחלל. ייקח אל חרת את הילד וישחטהו ועיני שמואל רואות ויצורי פניו לא זעו ממקומם. וירא אל חרת את אמץ שמואל ואת חזקת אמונתו. וידע כי לא יכל לו׳ ויעל מעליו. והדבר אשר עשה שמואל ניטמע בכל ארץ ערב. ותנדל תהלתו בפיהם עד מאד וישורר •אל אעשא" המשורר הערבי המפורסם כדברים האלה לאטר *): דדך,?שמואל בעל א3לרךאל־םךך צור עז, שכן נאמן ואיש חיל המתרנם U ואך, «"ניתנו ־פעל’ ■שפעאל'•־־