Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 27

27 היהודים בארץ טורקיה הקדש בשנת 1217 אומר בהחלט כי שערי העיר לא נפתחו ליהודים כי אם בימי צלח אל דין ינשנת 1187)1) . כחמשים שנה אחרי כן׳ מעט לפני ממשלת העתמנים, כותב הרמי״ן זיל כי בין תושבי ירושלם אשר עלה מספרם ׳לאלפים נפשי, היו רק ימני יהודים• שני אחים צבעים• ויתר היהודים נהרגו כשתי שנים לפנים ע״י התיתרים אימר עלו כשואה על העיר, ורק מתי־מעט מהם הצליחו־ להמלט על נפשם ׳כיתר ערי הארץ׳ ובהשתדלות הרמב״ן הסכימו משפחות אחדות טוני בגוד ודמשק לרתישב כעיר הקדש, ומעט מעט הצליחו גם ׳להקים להם "בית מקדימ מעט" לתפלה׳ במכתב אימר כתב במאה הי״ד רב איטלקי מירושלם הנקרא כשם ר׳ אליהו s> לב״ב אשר בפיררה, הוא אומר כי היהודים עסקו במלאכות ימונות׳ ונם עבדו כימכירי יום אצל הטושלטנים׳ ולא היו נרדפים ונענים ככל אשר היו אחיהם ביתר : רצות פזוריהם, המלאכות היותר מצויות אז בידי היהודים בי׳״ויילם היו-לפי דברי הכותב הנ״ל-הנגרות, החיטות׳ הסנדל, ת׳ ומלאכת הצורפים. גם מסחר המימי אשר באריגתו עמקו הנשים׳ היה אז בידי היהודים׳ ויהיו בהם גם רופאים ורוקחים, אדר ידיעתם בחכמות האלה היתר, מצערה מאד. כימי ממשלת "מלך אשרף כןתקאי" הממלוכי הצרקסי׳ התחוללה מריבה חזקה בין המושלמים ובין היהודים על אידות ׳חלקת אדמה—בשכונת אחד מבתי הכנסיות, והמריבה הזאת שטת את כל יושבי עיר הקרש כמרקחה 8) (0473-1475, וזה הדבר: מסגד היה למושלמים ברחוב היהודים אשר למען הגיע 11 מונק נספרו Palestine דף °28.“ 12 רנ״ל נספרו הנ׳ל דף 148), &] V'jn דף 644,—