Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 26

26 לוח.'ארץ ישרא״1 .הכליף "עלי" חתן מחטד נתן לאשה לבוסתנאי היהודי אשר דיה מזרע מלכית בית דוד׳יאת בת המלך האחרון לבית ספן!) במאה התשיעית חקק הכליף "אל מתוכל* הקים קשים כנגד היהודים 2). עים ההקים האלה היה על כל יהודי לאזר על מתניו אזור עור הנקרא בשם "זנאר", וגם לא היתה לו כל זכית להבל משרה בממשלה«)• הכליף "אל חכים• הצטץ בקנאתו ליתו,ובאכזרייתו יותר מכל רכליסים אשר היו לפניו 4). דוא גזר על היהודים לשאת על ציארם ראש עגל. זכר ל״עגל הזהב" אשר עשו לדם אבותיהם במדבר. למן המאה העשירית ועד המאה הט״ו, אין אתנו יודע עד מה בנוגע ליהודי אסיה-מלכד הזכמנית האחדים אשר באו בספרי התיריח האדוקים ע׳יד הקרלות אשר בקרו כמשך ימי היותם בארץ הקדש. בנימין מטודילה התיר המפורסם אימי תר את ארץ הקרש במאה הי■ ב אומר ז כי בירושלם מצא כמאתים יהודים אשר ייצבו להם נרצה העיר על יד מצודת ציו־,׳ יבלם היו צןעים־־.וביתר ערי הארץ היה מספרם—לפי דבריו כנה: כאנט־וך 10(זגגים), בלודק־ה 200 (בערך).בלבנון50. בבירות 60. כצור 400, ורבם היו בעלי ספינות ,רעעו 200 בערך. ב־מלה 3°• כטב־יה •6, באשקלון 500 ומהם כשלש מאות יצומרוניס). ברודס 600 כערך, באי טטילץ מצא אוניורסיתה. בדמשק 3°00. בבגהד 1000 5). היהודים אשר היו בירושלם בימי דתזיר רנ״ל, גריצו - בנראה—אחרי כן ממנה׳ יען בי בשגת 1180 לא מצא בה ר׳ פתחיה טדעגענסבורג כי אם יהודי אחד בלבד. ור׳ יהודה אל חריזי הנודע לתהלה אשר בקר את עיר •כיעשד׳ האדין• לשוי״ן. 2י יגס מד דנזעייש. & . ינזנסקי ככיאמ*ו •1*7• «k כקכזצת ך, *4 —UniTor, דנ״ל♦ ־־ 45 V*7*j*d« Pari• & J1rn«l«m דף 482—W ו״מעש1י הארץ" לישווץ♦