Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 142

142 — אם דיה לאל ידי ענף הכלכלה הזה איטר עורנו באבו בארצנו ללחום את המכשולים השונים ולנצחם. אך עתה כאשר הפקעיות יוטוו באףת המושבות אז יוסרו כל המכשולים׳ והאנדים יוכלו לעבוד כחפץ וכלב בטוח כהענף הזה בירעם כי מיד נאשר יכינו את הפקעיות יקבלו שכרן מאת בית הפקידות.כזבנית המלאכה הזה יקובלו דבים מיושבי צפת׳ ומלבד אלה אשר יקובלו לעבור בבית המלאכה פנימה׳ עוד ינתנו כסאי־טוויה ופקעיות לאלה מיושביה הכושלים אשר לא יוכלו לבא ולעבוד בבית המלאכה אשר כהמושבה. ובכונה מיוהדת כונן הנדיב את בית המלאכה הזה בהמושבה הזאת, למען יוכלו מספר לא מעט מיושבי צפת — אשר גורל ענייה רע יתר מגורל העניים בשאר ערי אדה״ק — למצוא בו חיות ידם בעמל כפם. מלבד שני בתי החרשת האלה אשר כבד כוננוי יוסד בקרוב ב״ראשון לציון" בית חרשת לעשית חביות וחוליותיהן.1) (אשר מספר רב מהם דרוש למשלח היין) וגם בבית המלאכה לעשית שטנים מריחים אשר סיסוד המעלה,, יחלו לעבוד — לפי הנשמע — בקרוב. וכמובן ימצאו גם בהם מספר מאחינו עבודה ומלאכה. וכל איש אשר אהבת ציון תפעמהו, ישטח ויתענג במאד לקראת המפעלים הנעלים והנשגבים האלה אשר בונגו להטיב גם מצב העירונים בארה״ק. ומקרב ולב יקרא : אשריך נדיב נודע י כי דבר כזה על ידך<ןשה. ואשריך ישראל אשר נדיב כזה מקרבך יצא. מלבר בתי המלאכה אלה׳.נוסדו עוד שני בתי מלאכה מאנשים פרטים: א) בית מלאכה לבורית. להאדוגים נסלר׳ שפיר J) עד היו6 הניא• חוליות פובנות פהרל, וכעת יביאו רק את הע׳ן איפר ספנו •עשו החוליות.