Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 118

— 118 אמרתי אך את ישור הצעתי. אולם פרטיה הרבים יכולים לד,ערך אך ע״י מומחים לדבר׳ ואנו נחלש נא רגע : כי נתקבלה הצעתי, וחברות הצדקה —טמצ-אי התמיכה.להאומנים, ־•־ השתתפו יהד ותרמנה עשרים והמיטה אלף ,פראנק. — סכום שאפשר להרימו בכל שנה בעזרת השתתפות הכהות — במחצה קנו בתים והגויות לד,אומנים הפשוטים, ומחצה הקדישו לטובת האומנים המרכבים, ועשר שנים עברו, והנה אנו רואים!: המשים אומנים יושבים בבתיהם ובחנויותיהם וכחטשים בעלי אומנות מרכבת עומדים על אחוזתיהם הקטנות בשכיבות ירושלם צפת ויפו, האם לא ירגישו אז הברי החברות האלה כי בנו חלק נכבד בחומות ציון? האם לא יעירו הבנינים והנהלות הקימות חשק בלב נדיבי עמנו לבנות בכספם עוד בנינים כאלה #' מאד אפישר כי אנכי חולם יותר מהמדד, אבל אל נא ישכח הקורא כי טדי דברנו בציון כולנו אך חולמים, ומהלומות כאלה נוסדו מהטבות שלמות ונעשו דברים גדולים וקימים. אחרי שהייתי השעם למציע, הנני מביא עוד הצעה אהת שנולדה במוחי על פי המכתב שקבלתי מאוהבי הנכבד המהנים מר א. ... הכותב אלי : "בטובך לקנות או לצוות למעני »ארון קדשי׳ מעצי זית מפותח בפטורי ציצים ונם עצי־ חיים מעצי שמן הכל יהיה משושרא דשופרא, אל תקטין". ואמרתי בלבבי : מה טוב ויפה היה״כי כל עדות בני ישראל — המוציאות כסף רב על קיטוטי ארוני הקודש — יפארו את בתי הכנסיות ובתי מדרשות בארונות כאלה. האם לא יוכלו להניד אן בפה מלא : "זד, אלי ואמהר שהדרתיו בארון קודש נאה, מהעין "יפה פרי תאר" שנדמה אליו ישראל, והנהבט כמותם, כמו שהעירו חדל במדרש רבא פרשה לץ. וכמאמרם "אגי מניח סנקליטין •טל מעלה ומשרה שכינתי ביניכם למטה" (שם ל״ה).