Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 119

הנני מודה כי הגדשתי הפעם את הסאה והצעתי הצעה רחוקה מהמציאות. אכל יודה נא כל קורא׳ אם איננה קרונה ללבו כאשר קרוב זברון ציון בלב כל איש ישראל. יפו, עש״ק ט׳ אייר י׳תדנ״ד. יהושע אייזענשטאדט. הער ה. סופרינו הנכבד החכם כמוהרי״א מזכיר את הצעתו האחרונה דק בדרך אגב ובקיצור; ולדעתו רחוקה היא מהמציאות; ולכן מוצאים אנו את עצטינו מחויבים להעיר כי ההצעה האחרונה היא אחת מהיסודות אשר *הטבת מצב ארה״ק׳ נשענת עליהם. וכבר הארכנו לדבר על אדות ערכה ונחיצתה במאמרינו ״הצעות נאמנות״ בה״ירושלם״ שינה א׳ (וויען תדמ״ב) צד 288 ונחשוב כי לא למותר יהיה להביא פה את תיכן דברינו. כ ל י ע צ י זית. חלק היותר גדול מאומני עירנו — בערך יושבי העיר ובעלי מלאכה אחרים — המה חרשי־עץ וחיטים י דרעכסלער) העושים כלים ימונים גדולים וקטנים מעין הזית הנהדר בנתוה גידיו ועורקיו. ומקבל זוהר וצחצוח יפה מאד. וכמעט כל התריס את הארץ לא ימנעו מלקחת מהכלים האלה אם רב ואם מעט. אחדים מחדשי הנוצרים פה, אשר לאל ידם להכין כלים די והותר מכל המינים הדרושים וגם ליפות את חנויותיהם ולקשטם למען ימשכו עליהן עיני העוברים, יראו כרכר, רבה בעמלם. כי מלבד אשר ימכרו כמות ממכה מהכלים האלה במשך »ימי הסיור׳, עוד ישלחו צירים לכל קציות אירופא