Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 85

— 85 — ובין כה וכה הקרבנו ליער עצי אלץ ושאר עצים רעננים הסובכים בענפיהם את הירדן. אנחנו רכבנו עוד הלאה מעט עד •מקום טבלת הנוצרים/ המקום הזה הומה מאדם בכל •׳ימי הסיור"(המה חדשי שבט, אדר׳ ניסן) כי כל המון הסירים בני האמונות וארצות השונות: רוסים, יונים. ארמנים, צרפתים, אנגלים, אמריקאנים. אשכנזים ועוד,!לא ימנעו מלבקר את הירדן, והרבה מהם ילכו רגלי עד הירדן. מהם יבאו רק לטבול בהירדן ולקחת ממימיו עטרים, ומהם יבאו לתור את תכוגתו ותכוגת כל המקומות העתיקים אשר בסביבותיו, וגם היום הי׳ כל החבל הזה מלא מאדם : יונים רוסים וארמגים באו לטבול בד,ירדן, ומהם שבו כבר ליריחו, וגם תרים אנגלים רכבו על סוסיהם הנה והנה להתבונן על גאון הירדן, ואחדים מהם ישבו לנוח בינות לעצים הרעננים, או אצל אהלי הקאווה אשר יושבי יריחו הכינו בעדם. המורים ובני לויתנו רוכבי הסוסים חיכו פה עלינו, וכאשר נתאספנו כלנו, נכנסנו בר,יער הקטן הזח, ונלך לשוח בינות לעציו הרעגגים רגעים אחדים׳ ונשבע עגג וגיל רב מהיער הזה, אשר הרוב מאתנו לא ראו מימיהם יער. ואחרי כן עברנו אותו לרחכו ובאנו עד מורד הירדן, ובפקודת ראש המורים ישבנו לנוח מעט על גדותו. הירדן. הגד נא לי אתה - אמר ראש המורים לישעיהו חברינו, אחר אשר כבר נחנו מעט — את אשר תדע ממדע־הארץ על אדות הירדן. "נהר הירדן הוא היותר גדול ונכבד בכל נהרות ארץ ישראל. והוא עובר את כל הארץ מצפון לדרום. שלשה מקורים