Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 79

79 ./ י' W. א*». .«$V יקראו לו דיר מ ר ירא ם מי׳ על כי לפי הגדתם מתבודד סה הקדוש יראסטי. — ירדנו מעל החמורים ונכנסנו אחרי הגדולים שבארחתינו להתבונן על המקלט חזה. בו נמצאים רק שלשה חדרים אשר בהם יגורו שלשה כומרים מהכנסיה היונית אשר כירושלם. ראש הבית קבל אותנו בפנים מסבירות ויתן לנו מים לשתות. ועל שאלת ראש המודים אם אין פה איזה עתיקות. הראה לנו רק סלחי אבני משכית (מאזאירף יפים, הקבועים ברצפת החדר הפנימי. האם אינכם יראים לשנת פה מפחד הבדואים 1' — שאל אחד המורים אותם. — לא, שלוים ושקטים אתנו גם יישני יריחו, גם הבדואים אשר מעבר לירדן. ובכל עת עברם עלינו ידרשו לשלומנו׳ ואנחנו ניתן להם מים לשתות, ומבלי כל פחד ומגור נשב פה. נפרמו מהם ונסע הלאה. פה החלו השטטון והתהו, תולדות המלח; הגמדית ושאר התמרים האצורים בים המלח לתת אותותם אותות. האדמה אשר מתחת רגלינו לבשה מעיל לבן מלחי. ובמדה אשר התקרבנו לחוף ים המלח, בה במדד, גדלה השמטון והתהו על כל מדרך כף רגל. אין צמח, אין עץ ואין עימב, ובכל הככר מסכיב השלך הם, עד כי גם שריקת הצרצור ושאר שרצי העוף לא נשמע לאזנינו. השמש גם הוא הראה פה את כחו העז, ואם כי זה אך כחצי שעה יצא ממעונו, ככל זאת להט ככדור אשי מעל ראימינו. אך תשוקתנו וחפצנו העז להתכונן על הככר הזה השביחו מאתנו כמעט כליל את חום השמש הבוער. ובלב מלא ענג, גיל ושעשועים הדהרנו את חטורינו, ואחרי עבור שעה באנו אל חוף : ים המלח. ■רגעים אחדים עמדנו משתאה ומשתומם על המראה הנפלא