Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 70

האירופים יקראן לן Bethania — מלא מורה התלמוד אחריו. — והוא הכפר "בית־היני" המכר בתלמוד פסחים־ ולדעת אחדים מחוקרי ארחיק־ אחד הוא עם העיר •עניה" המברת בישעיהו (י׳ לי). פה יחל ההר לרדת; — נשמע קול אחד הטורים — וטורדו עקוב, וכן הוא הולך עד המעין "ביר אל חאט/ולכן עוד הפעם מתינות וזריזות בני. ראו נא ראו — אמר הנניהו איטר רכב מעט לפנינו — איך מורד הזה מסב ומתעקל פעמים אחדות בגובה ההר׳ ואבני מדרגותיו עקומים וחדים מאד. באמת עלינו להיות מתונים ברכיבתנו — נשמעו קולות רבים — על תדחפו; אל תדהירו את חמורכם — צעקנו להרוכבים אחרינו — פה אין שחוק והלצה, כי אם יפול חלילה אחד מאתנו «המורד הזה, והיה סופו כסוף שעיר העזאזל. דרך ההר הזה, הוליכו אמנם את שעיר 'העזאזל בימי הבית — אמר אכי־יעקב חברינו אשר רכב בקרבתנו. — האזהרות ומראה מרד ההר פעלו על לבות כלנו׳ ונם השובבים שבקרבנו פחדו הפעם מפני שני הסלעים החדים, וישימו מעצור למשובתם.וכה הלכנו אט עדי בואנו אחרי חמשה ועשרים רגעים להטעין: ביר אל חאט (באר השקתז. רדו! כי פה ננוח ונסעוד סעודת הבקר — קרא המכלכל, והוא הלך לחפש עצים לעימות אש ולבשל קאווה. — ירדנו מעל החמורים וישבנו' לנוח אצל המעין ובקרבתו. אל תשתו מפי הטעין הזה - אמר ראימ המורים (אשר שם עיניו בספר המסע לבדיקר למק באר לנו את תכונת המקום) לחנעוים אשד הטו ראשם לפי הטעין לרוות צטאונם ממימיו. —