Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 63

- .» «־« * י^י דברי הימים,— ומד, מאושר הייתי; לוא יכלתי גם אני להתארח לחברה עמהם. אך הגד נא לי — אמר אבי בפנותו אלי — ההגך בטוח כי נם אתה נמנתה בין מצויני התלמידים איטר יוקחו להמסע, ואיה איפא תעודתך? סלח נא אב יקר — עניתי בהכנעה — על כי מרוב עליצות נפשי והתפעלות, שכחתי למסור לידך את התעודה מיד בבאי הביתה, הנה התעודה, שים נא עינך כה ודאה, כי אצל ששה מעניני הלמודים רשום המספר "אחד", ולכן הואילה נא אבי לכתב בשולי התעודה כי הנך מסכים לנסיעתי, כי כן צוה עלינו ראש המורים. אם כן איפא כני זאתעשה; במשך ימי החשש,אחרי אשר תנוח מעבודתך ימים אחדים, תחזור על ספרי נביאים הראשונים אשר כבר הנך בקי בהם, למען תדע את כל המקרים והמעשים אשר נקרו ויאתיו בהמקומות אשר תעבור בהם במסעך זה,— בעת היותנו עם ככל העטים. פקודתך תשמר רוחי — עניתי בעליצות ומנוחה — שבעת ימי הפסח ושני הימים שאחריו ארכו לי עד מאד. את ספרת העומד ספרתי ככל יום בשמחה עצומה, בידעי כי הנני קרוב יותר ביום אחד, ליום מפעינו. ביום השני לפנות ערב הלכתי בחברת אחדים מרעי הנוסעים, להודע אם הכל על נכון. ראש המורים הניד לנו כי הכל מוכן, וככר פקד על אביעזר רעינו; כי ילך למחר בשעה לפני עלות השחרלהקיצנו, לבל יאחר איש מאתנו את עת הנסיעה. בבאי הביתה, בקשתי את אבי ואמי, אחי ואחיותי; כי כל אחד מהם ידאה להקיצני כשעה לפני עלות השחר, ואחרי אשר הכינותי בצלחת אדרתי את תפלי, סנקס־זכרונות ועט עפרת;שכבתי