Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 61

לשמע כי תבינו לדעת ולהוקיר את ערך דפרס הזה׳ המכלכל ענג״גשטי ורוחני יחד.דעל ידו תחליפו כה לשקד נם נמנה הבאה על לטודיכם בהשכל ודעת. ולא אפון כי זכר הנסיעה הזאת תשאר תמיד בזכרונכם׳ גם בעת אשר תנדלו ותנאו באנשים. ולכן לכו נא והודיעו להוריכם את דבר מםעינו, ואלה אשר הוריהם יסכימו לתתם ללכת אתנו, יבקשו מהם כי יכתכו את הסכמתם בשולי התעודה. ועוד ביום המחרת תביאו את התעודות אלי, למען ארע להכין את כל הדרוש להטסע. וביום השלישי שאחר חג הפסח עם עלות השחר תבואו לבית הספר, ומשם נסע לדרכנו. ברגשי תודה וחבה, ובעליצות נפש עזה נפרדנו מאת הטורים וטהרנו לשוב איש איש לביתו. בבאי הביתה מצאתי את אבי יושב על שלחן עבודתו, ואמי מרודה בעסקי הכנת החג. ילהיררן נסע״! — אמרתי לאמי בקול נפעם ונרעש— יאנכי ומורי ואחדים מרעי נסע מיד אחר הפסח ליריחו, הירדן וים המלח. ושלשה ימים נתעכב בדרכנו". להירדן תסע t‘ - שאלה אמי בתמהון — אתה אשר מעולם לא ניסת לרכוב על חמור אף רגעים מספר, ומעודך לא יצאת מקיר העיר וחוצה; תסע ’בדרך מסוכנה ומלאה חתחתים כזאת #־ לא! לא אתנך לנסע. ומדוע יטעו יתר הנערים 1 גם הם לא הציגו רגלם מקיר עירנו וחוצה. אתה הנך נער חלוש וענוג, ובנקל תוכל להצטנן כאשר תלין בשדה שני לילות רצופים. השמעת מנחם V — אמרה לאבי אשר ייצב תפוש בעסקי עבודתו — יהואש בננו אומר כי יסע להירדן וים המלח, היוכל להיות כזאת? הלא רך וענוג הוא, ואיך נוכל להניחהו