Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 34

— 34 ההוא בתוך הלאג׳ום ויטד בחבלים לראות כמה אמות חפרו; ולא ראה שום שכח ויתרון באותה מלאכה כי לא הלכו דרך ישרה. והחופרים אמרו עשינו כאשר צייתנו׳ ואותו דרך שהראית לנו חפרנו, ויחד האיש וילפת וישתומם על הדבר ויתעצב מאד׳ וילך אל המשנה אנל וחפוי ראיין, ויאמר לו הנני לפניך עשת בי כאשר אתה חפץ׳ מה אדבר ומה אצטדק׳ שאחר שמלאכת עשרה ימים עשיתי בה׳ ימים ולא עלתה לי׳ מתיירא אני שמא החכם של היהודים שבתוך העיר עשה איזה כישוף או על יד איזה שטות קשר הדרך לבל המצא הדרך ישר. ויאמר לו המשנה אם כן מה נעשה׳ ויאמר לו שמע לעצתי. שאם החכם קשר הדרך על שמנו שאנחנו חופרים׳ אמנם שלח והבא יהודים ויהפרו׳ לפי שלא על שם היהודים קשר׳ ויהיה בסתר בסוד גדול שלא ידעו בני העיר שיהודים הם חופרים ויקשור הדרך גם להם. ואז תכף שלח והביא מצפת עשרה יהודים בעל כרחם שלא בטובתם ונתנם שם בתוך הלאגום שיחפרולואז אחד מהם שנמצא אתו מעות בחשבו שנקראו לאנגריא שלא לתת שכירות פועלים ויצר לו מבלי היות מקום להוציא הכל פיו ולאכול לחם צר ומיסלחץ׳ אז אמר לטמונה שעליהם אתן את שכרי דבר יום ביומו והוצאתני מן הלאג׳ום הזה. אז אמר לו אם תתן שכר כל הפועלים לא אוציא אותך שהכרח הוא שהיהודים יחפרו׳ ולא ידעו סוד הדבר עד צאתם משם שגילו לו; ויהי ביום העשירי לפעולת היהודים וגם הם לא עשו מאומה כי היו הולכים דרך עקלתון שלא היו הולכים כנגד החומה אלא לדרומה ולא למזרח ששם החומה׳ וה׳ אלקינו היה מטעה אותם * ובו ביום קרא המשנה להממונה על החופרים שהיום נשלם הט״ו ימים והכהו מכות גדולות שכמעט היה רוצה לתלותו על העץ על אשר לא הוציא הפעולה כאשר הבטיח לו שעד ט׳יו ימים יגמור אותו. ואותו היום היה יום