Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 27

י- 27 חילי שיהרגו את המשנה ויתבטל החאג׳ שהדי נתקרב זמנו לילך ויאמרו העולם למלך הראית איש כזה שהרג משנה למלך וביטל את החאג׳, האיים הזה בן מות הוא ומי לא ירא מחמת המלך ולפני זעמו מי יעמוד. אך דעו כי כל מגמתי אינה אלא להציל את עירי ואת אנשי ואתם עמדו על משמרתכם ופקח עיניכם והיה כל הקרב לחומה והמיתם אותו. אבל איני חפץ שתלכו למהניהם להרוג מהם שאיני חפץ בהריגת המשנה שתהיה על ידי אלא ה׳ ימיתהו וכל העם תמהו מראות חכמתו שרואה את הנולד. וכראות המשנה שהטירוס והקונכראש שהם כלי המלחמה היותר חזקים לא עשו כלום אז אמד בלבו. אין לי לעשות כי אם לסגור כל דרכיו שלא ימצא שום מקום לשלוח רצים לא בים ולא ביבשה שבהמשך הזמן אם יחסרו להם המזונות או הסולבירה שבלעדה לא יוכלו להלחם׳ אז בגי העיר ימסרו אותו ואת העיר בידו ימלא למות ברעב או בחרב. ואז שלח י^אנימי עכו לאמר להם היזהרו ימלא תתנו ימום מחיה ושום כלי מלחמה לטבריה, כי הגותן ידקר בחרב׳ ועם כל זה שם המשנה מאנימיו כפתח עכו ובפרימת דרכים לראות אם יוליכו ימום דבר לטבריה. ימלבד זה שלה והביא ב׳ ספינות קטנות מצידון והטילן אל הים ובתוכם אנימי מלחמה, לראות אם יעברו ספינות השיך לילך אל מקום מבוקשם לערוך אתם מלחמה. ולא הדבר הראשון ולא השני עלו לו, כי אנימי עכו כלם חפצים בד,ימיך והיו שולחים משם כל דבר המצטרך לו בהחבא ובאישון לילה וכיוצא. וגם הססינות לא עימו מאומה, ימהמשנה חשב שהספינות של השיך היו קטנות כיותר, אבל של הימיךהיו מחזיקות מאה אנשים בשתיהן ישל המשנה לא היו מחזיקות אפילו שלימים, ובז־ לא היו עוימים פאנמה,כי אדרבה כראותן את ספינות השייך מלאות היו מתיראים ובורחים. ואף שצן מערכת המש־נה היו זורקים בטירום לספינות