Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 53

53 הסיס כל שמות הכללים להכיר מקצת מחכמי?הלמוד אסר קיו להם על ידי חכמתס ושלמוחס שם מיוחד משמיה הפאר והמהלה, וחמה נס את שמואל האת .השס רנותינו שרררל אשר גקרא עליו ועל רג משאר שם דייגי נולה רק לקרנא נלנד• י״ג הנהר הזה הוא אחי מהמה המאגרים אא שני הנסרים הגדולים פרא Euphrat ווזדקל Tigris אשר שניהם שוטפים על פאתי ארן גגל} האחד לצי מזרח והשני לצד מעדר, והמה יתחגרו ,אצל העיר הנקראיס הזוס «rak Atabi והיה לאחד ומשם והלאה קראוהו הערגייס אוחו גשם מיוח, Schatßl-Arab והשס הזה נקרא עליו עד חוצאוחיו אל העיר Lassvra אלים .הפרסי,• והנה פרת הוא העולה תמיד נמו נהר נילוס גארן מצרים להשקונג את האין, וכן אמדו גנת׳ תענית י' נ עתירה גגל דחצדא גלא ממורא פי' שסם קוצרים תגואותיהם ולא מטר, ני ההשקה שתשקה הנהר את הארן טורה היא, כמטר, אגל רש״י שם הגין הטעם יען שארן גגל עמוקה ומקום רקק נאסר.נראה מפי׳ על תאמר אניי טונעני ולא ימשני וסמך גלי ספק על מאמרם למה נקרא שמה שנער שננערו מתי מנול שם היינו שהיא עמוקה ומקום מצולה אגל נראה ג עיני נסי׳ התום' שפי׳ מוטו להיות, נארן שהיא לחה מנארן ינשה ומטעם סנתננו ׳ ונענין לכת הנהוים הנזכרים מצאתי שרס״י נקדושין ע׳א גי סל נמעט *אין הנול מאומה ממה שנתננו למעלה, אמנם התום׳ סם ווגנורויו נ״ה נ׳ חולק על רשיי ודנרי רש'י הם לפי האמת ונגר השיג הגאון רימ׳ט נחדושיו לקדושין על ר״ת ומסכים עם פירש״י. יייד אן שהלך רג מעם שמואל נפנים זועפים וקלל אותו גנל זאת לא נפרדו לנותם ויננדו איש את רעהו נם גפניו גס שלא גפניו ופרט רג שהפריז לפעמים על החדה ונגדו את שמוחל, יען אשר ידע ני חטא נגדו וקללו אוהו כמאמר הנח׳ נ׳ק פי ג', ואמר שמואל נמות רג אזיל איניש דתסתסינא מיני' והודה שרג היה גדול ממנו ונ״נ קצת מעונדא נעירונין צ״ד אי ע״ש גס מסדר הש״ס כשמגי א את רג עם אמוראים אחרים גני דורו סדר את רג ראשונה וכן אצל שמואל רק שושני מקומות מצאנו שהקדים את שמואל לרו והס נג״ק מ״י א' נ״מ צ׳ט א' אמנם יראה לי שעשה זאת נכונה ני שם נג״ק פלוגתא מוסות על המשנה שאמרה סור שהיה מתחנן וכותל ונפל יגל האדם סטור וחלקי נסי' מלת סטור, והנה פשטות לשון המשנה משמע פטור לגמרי ממיתה ומנוסר ואין תדוש נדודי רג שמפרש המשנה נן׳ וגהנרח שלא נא רו להודיע רק לשלול שיטת •שמואל וא׳ג סדר דגר׳ שמואל קודם ועיש ותום', וכן שם ננ״מ שהק' על מאמר המשנה שאמרה אם איל שלחה לי גיד עודן ושלחה לו חייו למה חייג יד עוד ניד רוו •י ואמר שמואל וענד עורי דלא קני ליי נוסי' ורג אמר אן יעגד כנעני נעשה כאומר הנישה נתקל והיא תגוא ופי׳ ריח דשמואל פליג על יג, אמנם הר״אש כתג נשם התום׳ דלא סליג שמואל על רו, ולדעתי היתה זאת כונת הגמר' שסדרה דורי שמואל קודם, כי לסי מה שהוא לפנינו נכונו דורי שמואל לפרש משמעות לשון המשנה שענדו הייני עוד עורי וכאשר כתג ה ר"אש ואתת שגם ואומר הנישה ומקל הדין כן ׳ אגל אלו סור דורי רן קודם אז היינו פותרים משמעות דנרי שמואל שלחלק על שיטת רן הנזכר קודם נאי י לכן והשכל ודעת סדר דורי שמואל ראשונה להורות שאין מחלוקת ניניהם יעיקר הדין רק נסי׳ לשון המשנה . אולם אן שרו גדול משמואל גנ״ז נתני