Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 54

אזיל כלל שהלכה כשמואל גנד רו ודיני מאיסווין הלכתא ניר. וראיתי שהר״אה ויק ל״ז 1' נתן נועם לדני לשי שידעו ששמואל נקי ודינים לכן עשו כתוהו ודינים ורן שהיה רכיל לפסוק הוראות איסור והיתר עשו כמותו ואיסורי! וים אצלי ססק אס נקח כלל זה אף ומקום שסותרו כלל אתר שנמנו תכתים הלכה כדורי המיקל ןאול וועירו!? ואמרו!עירווין מיו א' שנס כיתיד נכד רוים והתום' שם ס״ו 1׳ נתוו שההלכה כשמואל נגד ר׳י שוו מצאתי הכרע לזה מן המום' שם צ״ג 1' ומירון אמד שמה שעשה רוה ור נממני וכל דוריו כרו נאיסורין היינו 1עלמא לוד מעירו! ואנל שהלכה כדורי המיקל אול הר׳אש ושם א״ז שם כיה 1׳ תולה ואומר שלא נאמר כלל זה הנכה כדורי ה,ניקל נאול אלא הינא דלא אממר נללא וכן נ׳ל מדורי הר׳אס שם מיינו ו׳ וסלוגתת רו ושמואל וסי׳ המשנה שם שאמרה לא אמר כלום וכי הר״אש אע'נ דהלנתא נרו!איסורי והא הלנתא כשמואל דמני' כומי׳ואע׳ג דמני' כותי' דרו גמי הא משני לי׳ שמואל שסיר, ועוד דהני ורייתות סלינו אהדדי והלנה כדורי המיקל»ירוו וואול ואס כלל זה אמת אן> ומקום שסותר לנללא ולא כל זה מן הדין הלנתא כשמואל שמיקל אלא ודאי נמ׳ס נמעלה כן הוא. ואמרתי להכריע כדעת הד׳אש משאל ראשונה נם אם סותר הכלל הזה את הנלל אשר וידינו יתיד ורוים הלנה כרוים למה נאמר וני הלנה כדורי תיתיד המקיל ואול או ועירוו? ונראה ני יש הנדל גדול וין העניניס ני מה שיתיר ודנים הלנה נרוים גזירת הכתו! היא דנתי! אחרי רוים להנוות ואף נשהיתיד תריף יותר אין הלנה כמוהו כמאמרם ויומות י״ד א׳ ולא מסני שהרויס וקיאים יותר א'נ ועירו! וואול שתמיד אנחנו הולכים להקל אף ועידון דאורייתא ונאוצות יום ראשון, א'נ נס כשהיחיד ורניס חולקים לא נאתר אחרי דנים להטות רק נעשה כדורי המיקל, אנל וכלל שאמרו הלנה כיו ואיסורי! ומטעם יען שרו וקי יומר ודיני הוראות איסור והיתר משמואל א'נ דורי שמואל נגדו ואיסורי! וטלין ומדוע נמאן לעשות נרו ואול וועירוו נשתחמיר הלא ידענו ווירוד ע״ס הכלל שהיין עמו ודורי שמואל וטלין נגדו. ואפשר להוסיף עוד טעם על אמרם הלנתא נרו ואיסורי, ני ראינו שרו מיראי הוראה היה ומחמיר הרנה נאשר מואר עוד לפנינו וורוו המקומות שחולק עם שמואל הלא הוא המחמיר, א'נ אף ומקום שמיקל אנו ס ומנין עליו יומר שלולי ורר ילון ההוראה ההיא וכל מה דאפשר אין תורצו להתיר וכעין שסירש׳י על מאמרם נחו דהיתרא עדיף» (ע'ונכויות מינו נ׳ ווטור י׳ד סי׳ ש״ה וו״י ונדקהוית) ומצאנו אופנים שאין ההלכה נר! אף ואיסורי! א' ומקים שכמה ורייתות מתנגדות לסנרת רו אי1 הלנה כמותו גמיש רש"• ופסחים ע׳ו א' חון אס!רייחא דממניי׳ וי ר״ח ור״א מסייע לרן אז הדרינן לנללא ר״אש שם מ' 1' עיין וירושלמי שם ממפרש שתמה על הי״אש וע׳ע ותוס' ודיין נדרים מ' וי ונדה סיד א' ור׳אש מ"שנ ושם הרמזים ורמו״ן. ב׳ כשאומר הש״ס שמואל הלנה למעשה אתי לאשמועינן הלנה כמוהו אף כשיו מולק עליו כ נ היזום'. ג׳ ואיסור שים וו ממון כל שיש עיקר פלונתתס לעני! ממון אף שיש מחלוקת גם לעגין איסור, אז הדרינן לנללא הנכתא כשמואל ודיני כן משמע לי מדורי הר״אש ויק ל״ז 1' שנתו כשעיקר סלונתתם ואיסור אף שפלינו נס וממון הלנתא נרו א'נ ה'נ להיפן מקדושי! נ״ן ן' נ״נ הר׳אש נשי' מאמת ואנו למחלוקת י׳ע גאון ירית וראו״י ועני!