Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 51

51 ע", נולי שני דר, נא, לי י׳י לקים ומגי ש,5,ל, ושם קל״ז ג׳ אמי ר״י נד הוה יתיגנא י"; שורות אחורי׳ דר, קמי' דרגי ונפקי זקוקין מורא מפומיה דר, לפומי׳ דרגי ונו' ונן מצאנו ,מקומות ר5ות <גמ' שר, <*יה גדול מר׳י אשר על נן אנני אפליא מחיר על מאמרם ,תמורה ל״ג א׳ איר נדל אמי י3 תאי טעמא דרים לקים; חה תמוה שר, יפרם ד,רי ר״ל תלמיד ר״י וקטן ממנו? ולא תסור התמיה אף אם נחליט נר״ת גתוס׳ ,"ת פ יד א' ם,עת גוא ר״ל לפני ר׳י נ,ר היה נמיר וסגיר; ני ענ״ס לא יאות והוא דנר זר מאוד שי, ישתדל ליש, שיטתו. ,פרט שראיות ר״ת אינם מונחות, ני מי לא י,ין את הלחן גראיתו מתה שאתר ר״י אל ר״ל אי הדרת ,ן, שמשמע אם מאזור להיו' נ,תחלה, וזה אין הנרח ני לשון הדר משמע רק מזרה מדעה לדעה או מדדן לירך, נמו הדר ,׳' פלוני אמורא, היינו מדעה לדעה, ואף שהדעה אשר חזר אליה לא היתה לו מעולם. ותה שה,יא עוד ראיה מגת' עירו,ין ס״ה ,' שר״ל ותלמידי ריח שאלו מר' אפה ע״ם ,תום׳ גם מזה אין הנרע מאומה, ני לפיד ע'נ היה המעשה שירד ר׳ל אחרי ר״י מפגי יפיו אל הירדן ,ימי ,חדותו של ר׳י, שלולא זז אין נפתה ר״ל מיפיי, ונ,ר הראנו לדעת ,הערה ט' שריי היה נ,ר זקן גתנלית הזקנה ,סוף ימי מיי ר,, ור, לא היה חי אחרי מות ר,י יותר מנ״י שנה, וא״נ ילי ספק שהמעשה של ר יל היה ,עוד היה ר,י קייס, וא'נ יחנן שישאל שאלתו תחת ר׳ אפם. וגש מה שנת, ראיה לדגריו מנת' י,תות נ״ז א' שר״ל למד לפני ר׳ אושיעה ר,ו של ר״י, גס מזה אין דחיה, ני נל זה ינול להיות אחרי שחזי ר״ל יהלך עס ר׳י רגו ללמוד אצל ר״א, נמו ר, שיש, הוא ורגו ר' חיי א לפני רגי. אמנם איך שיהיה הרי זה המקום ,גת' תמורה מן המקומות הזרות גשיס. וראיתי ,ספר קורו׳ היהודים להחכם יא סט שנת, האף שר״י ספד לתות ר, הספד גדול י גנל זאת לא היה ינול לעצור במילין מהגיד אזיל איניש דמסתפינא מיני', ונונהו על תירי הגת׳ מיק ניד א' נאשר העיד הוא עצתו שם , הנה אף ני אין תנמתינו לענות על פניו, ני לא ראה מעולם המקים הזה גש״ס, רק נאמין לעדותו שהעיד על עצתו ,סיום ספרו שקרא שני התלמידים מקה אל פה, אמנם בכל זאת ,פעם הזאת אין פה אף ריח ספק שלא ראה דגרי הגמרא האלה ,פנים, ני שם נאתר ד,ר זה תשמואל שאחר נן ,תות ר, וגס ריי אמר נד,ריס האלה ,מות ריח, א,ל שר״י אתר זאת ,מות ר, לא נזכר תאומה ,שים ואין ספק שהוא סמך עצתו על הר, ,על סדר הדורות, ונל מעיין משניל גדגרי הר, הנזנר ,עי,יו יראה ול״ו י,ין, ני ע״י הדרן הקצרה אשר,רה לו נתעה החנם יאסט. ודע אף שר, היה נמל מר״י, ,כל זאת ההלכה נרי׳ נגד ר, ,נל מקום לבר מתלת תילי הנזכרים,גת' גיצה ר׳ ,׳ ולא ל,ד ,תקים ששיטת ר׳יי מתנגדת לשיטת ר, לבד, אתנס אף ,מקום שר, ושמואל קיימי ,חדא שיטה וחלקו על ר״י ,כל זאת הלנתא נר׳י, נן החליטו התום' ,ר״ה ליי ,׳ והר׳אש ,'ק ניב א' ו,חמשי רש,'א שם, א,ל ,הגייה אשרי מסופק נזה ונת, עוד הר״אש חולין נ׳ה ,' קל׳ז שמטעם הזה ההלכה נרי ינאי נגד ר, יען שרי ינאי ר,ו של ר״י היה < ואס גנל תקום ההלכה נר״י נגד ר, נ״ש שההלנה נר,ו של ר״י, יראה עוד ,נמ' ע׳א ע׳ג ,־ ,ר״אש אשר האריך ,ענין זה׳ אולם ביומא סייד א׳ יש מחלוקת י, וויי ופסקו נל הפוסקים נר, ונת, הנייח פטיו חם' מעש' הקרגנות ה״ד הטעם יען שהמשנה קאי ניתיה דרב. 3*