Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 3 (1847)
- Issue
- 9 (1847)
- Date
- 1847-01-01
- Page
- Seite 50 (sequence 50)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/4785731-6613232-4789369--0780-4789420- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
50 והוא Sא ידע כי בוני. שהוא?* היתה רצויה מאוד, בעבור ש־הכיי את הליו. על כן שם לפניו המאבדים ההם אשר יאותו לחלץ, א1 אס יסבו לו מכאוב זמני. ולא התמהמה רב שם רק הלך לכזסעיו׳ ויבוא אל המקום אשי ר' שילא ט0 הרביץ שם תורה, ויתנכר רב אליו ׳ ויהי שם למליץ בינו ובין העם אשר באו לשמוע מפיהו דבי ה' ותורתו. ויהי יאשר העירו ר״ש שאיננו מתרגם כראוי, השיב לי בבוז וקצף ויאמר: כן באיתי לפני גדולים ושלמים ממך ואמצא דיו בעיניהם, ואתה לא חפצת לקבל'- אשר בעבור זאת הכירו ר’׳1 ויאמר אליו בענותו: לך ושב במקומך ולא יאות לאיש כמוך לחייו׳ תורגמן לפני - וכל אלה הטאורעים יגידו ויענו בו, כ• היה קל ונוי׳ לכעוס ונמהר במשפטיו על זולתו, ולא עברו ימים רבים וימת ר""1 וימאן רב למלא מקומו בעבור שמואל, וכן שמואל לא חפץ לשבי׳ ראש, יען היות רב זקן ממנו, ויבחר לו רב דרך אחרת וילך אל עיי סורא מתא מחסיא ויטע שם אהלו ויבן בית מדרשו ונטע טז) ג1 אחוריו ויתאספו אליו תלמידים מקצה הארץ ועד קצהו. שם מצא די שבעד. למלאות את מבוקשו להיעיל לעם ה' כפי יכלהו רלהפי׳ז' דברי החכמים בין עם הארץ, להורותם הדרך ילכו בה ואת המעשי' אשר יעשה איש ישראל וחי בהם. לההמשן נמתנרת הגיזה אי״ה.) ת ע ר ו ת. נו' נן נתנו נל נותגי סיר היורות סר' ווניניז היה ראש י,־וינה יי״ל ישרחל יי שנה נתלות רגי קווס מותו כאשר הוגי) נל הענין גנתוגות ק*י 5׳ ואמריו ר' יומנן הוקס על לשגת ראם ומלח את מקומו חה היה סניג לפ*י תתקנ׳ג לאלן הרגיעי, ני נשגת תתקע״ט מת רגי ומלן ר' אסם נ' Jc' ומתלה יאתר" ר״ת יי שנה ומעתה לועה רש׳ג המשער שנת ר׳ יווזק על יפ הראש ישינה ם' שנה נהנרח היה ר׳י תי אחר מות דג לנל השמות ס״ת ו״י זנה, ני רג היה תי אחר מות ר׳ תנינא עור^י״א ואלי שנה. וא״נ מן החייי שלא גזנר מנודל ההסלנה מקנה t אשר זנה ר׳י אליה נשום מקום יען םייפ זגםון> ימי חיי יג נגר היה ר׳י* מופלג גזקנה נאשר נראה מגתי נ״ק קי J המה שקלא לו עס י׳ נהנא תלמיד ר1 ולפי אסנין הג׳ל עוינו מי אמרי?ן דג קרוג לשגעים שנה, ימי שני איי נגר עלי ארן. י' אמרו נש׳ם אולי! 5