Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 45

— 45 — חזיון ליל חשבת הירח. Bon Herrmann Boß in Neutra. כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשד כוננותה מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו. (תהליס מ' 7׳ ה'): עוד לא רד היום וצללי ערג עוד לא «וו, עוד נגנורתה עמדה השמש והאירה עלי ענד שניה, עוד מקול המולת אדם ונהמה כל החוצות רעשו וננל רחונות ישתקשקון, ועוד כל איש עלי סהח אהלו יתעלס נאהנים עס אשת נעוריו וצעיריהם מרקדים שם, והנה שתאם נלא ראות, כאיש הצולל נשנלת מים׳ הסתירה החרפה נגהה מעלינו ורק קמים מידה לה עוד נשארו, ורק כשנינים עצם הרקיע תחתיה האדימה, וזעיר שם זעיר שם נראה כיכ3 נרוחנ שמיס, ועוד מענו—והאשלה הלכה וגדלה — וכוכנים אין מסשר נתון הרקיע ערוכים שם למששחותיהס, ונמלך נזיו תשארתו נתון שחיו וסגניו יקר הולך הירח נינימו. ,נם ההומיה שנתה משוקיס ורחונות, חדל שאון עליזים, אין קול ואין קשנ, נכל מקום שקט ודממה על שני חוצות גלמו. ורק אני לנדי מנעתי שינה מעיני, נריחי התנומה גדעתי, ואשנ לשני שתח ניתי. ורוח צח נשקנו,ונחת על שני יחלוף , שם ינשוף ותנשמת אנה ואנה יעושו 1 שם חור תתעה עולה מקנה ונצה - רגע וחיגנו, ותמונות מתמונות שונות על שני חלשו. ואשא נם עיני ואתנונן נמשלאות המים דעיס, ראיתי עולמות אין ינסשר, נגהס מה ר3, ומספרם אין די נאר— נמרחני שמיס על נלימה תלוים, כלסנמסילותס ילכון, איש את רעהו לא ידחקון. וכשד צנא נלנוש משי וארגמן ונמנעל תחש הלוך וטשוף ילך נין חיל גדודיו — כן הירח נננהו הר3 יקדיר כל כונני אור. נראות• כל אלה, והנה גאונות חדשים ינקע מלא נטני תהמית רגשת תודה לאל נוטה שמים וצאצאיהם. נאלמתי דומיה, אין אומר ותלה נשי. רק נצקון לחש שפתי נעות: מה רנו מעשיך ד׳ כלם נחנמה עשית! •עוד שפתי תהלת אל חי תנענה, עוד אש רגש אהנה' ותודה תוקד נלני ניקוד אש שלהנת יה, והנה שתאם השמים התקדרו, חשך משחור תואר הירח, והנוננים נס המהננהס אספו. לזאת יחרד לני ויתר ממקומו, כל עצןותי רחשו ורטט אחזני, אמרתי אני נלני — ני טרם ידעתי מהלכי צנא השמים ומסלותס׳— האס ירעיש אלהיס שמיס וארן ועליון לתחתין יהפוך או, הנתהפנת סדום וע־נורה ישים אלהים שמות נארן ויתפוצצו הררי עד וגנעות עולם ישחו? האס כחומר חותם ימיר הארן וישים חושך לאור ואוד לחושך? אי, האס הפיר אלהיס נריתו אשר הקים את שמים וארן מימי קדם קימתה ■' עודני משתאה עלי המראה, עול עצי ראשי שערות׳ תסמרנה, והנה חיש שנ הכל לאיתני, כונני השמים וכסיליהם נננהם יהלו, וננוד הלזנה נתן לה! שם כל אופל ועיפתה לא היתה עוד. — אז רשתה רוחי מעלי, תנליניחי עלי שחדי, אמרתי: לא מקרה דנר זה הוא, נם לא שנתה אצנע אלהיס מאומה נהנל ארצו, דק נחנמתו הנשגנה עשה כל אלה, ויק נהחנולותיו הכל חסנות מתהפכות, אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה, מדוע נשתע נלא ראות כסה אושל את נוגה הירח, אחתור נא נמים האדירים האלה לנוא אלי ינשת