Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 3 (1847)
- Issue
- 9 (1847)
- Date
- 1847-01-01
- Page
- Seite 19 (sequence 19)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 70% known words query
- IRI
…/4785731-6613232-4789369--0749-4789389- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
19 לי! כתי! האודם!ה״א הידיעה. פ׳ט והנאתי השמם!צהרים. וני החנם איינהארן שזה רעיון ר! היופי, מאשגה <ש«ה מלאה הוד, אשר עוד לא <טה נביא^ימן היגיאיס׳ ראה זה חדש הוא, גאלו השמש ל!שה צעיף אלמנות , מאנה הנחם על ס3ר 3מ ישראל, תאן שלח קרניו על פני ת!ל. ו!התמהמה נסתר!מסתרים , ינח5א עד הצהרים, והוא מי5רג0: Ich werde erst aufgehen lassen die י5זה ישרו צי ד3רי רשייי!רנות 3׳ ע״נדילמא 3יאתאורן.Sonne am Mittage הוא« ופידש״י עד שיזרח אורו של. יום השמיני׳ והקשו התו' הא 3א השמש סי׳ שקיעת החמה, דאי!זריחה הו׳ל וזרח או ויצא, ומעתה יש סעד לרש״י מכאן שהוראת 3א השמש הוא נחי זרח < ועי!רכות ז׳ ע״3 וחי ד״ה לא היה אדם מה שהקשה הרם!'ם דבמקום א׳ משמע וכוי שתיוש! ג'נ, לסי שתרגום ויהי השמם ל!וח ,;,א .die Sonne war im Aufgehen . דר. מ. דושאק ראבבינער. Entwurf einer jüdischen Numismatik, von Joseph Löwy in Groß-Kanischa.!היות האדם לכדו על סני האדמה ומגן אלהים מאנוו וכתנות עור מעגויהו!לי הנין נין טו1 לרע לא היה מחסור ותותר לו, אך נאשר החל לרו!, אזי נם צרכיו ר3ו וקנה מחסורו אשר הניא לו הארן הזאת!עד דברים אשר הוציאה לו האדמה אך למותר בחלק אחר והוא הקנין הראשון, ובלשון התלמוד חליפין 1 ונתנו שור נש! או עז או עור!המה 1) תמורת דבר השוה מ בערך׳ אבל נמצא יותר מעוו, ומזה הענין הוא מחיר כל! הנאסר להקרבה ולהיות תכלית דבר הנקנה להיות קטן!איכותו שוה ערך דבר גדול הנקנה בחרו נכסף וזה! 2) אשר מציאותם רחוק ובזיעת אפים, גם אינם מעניקים חלודה כשאר מיני נחשת יאלן> שנים כיוס אתמול להם, והמה!או במשקל תחת דבר הנקנה עוני לכל סוחר 3) ובזאת קנה אברהם את חלקת השדה!תאה משקל הנקרא קשיטה והוא!ערך 20 5 ff ק״ת בזמנינו ונארצינו 4) וקרא למשקל כסף אחד ידוע נשס שקל 1) ונ!ין מאמר השטן (איוב!' די) עור בעד עיי עיין במפרשים והוא רחוק!עיני, אן לזה נבאר דברי השטן כזאת: אל יצר לאיוב אבירת רכושו, ני יתן האדם כל עורותיו ר״ל כל הונו בעד עורו מתם ר״ל נוסו ויפה המשך וכל אשר לאים יתן בעד נפשו משא״כ לדברי המפרשים . 2) זהב לא מצאנו עובר לסוחר עד דוד שקנה בעדו הגורן מארונה אשר היה עד הגה מעט בנמצא , ולא ספק בידם לעשות תמנו חח ונזם וכדומה ער שהניאו אניותיו די זהב מאופיר (מלכים א' טי). 3) ר'ל סוחרי האומות שמו אותיותם אותות על הכסף אשר שקלו, למען יכירו וידעו משקלו פעם אחרת אם יבוא לידס וזה עובר לסוחר . 4) אמר ר״ע כשהייתי נאפריקא היו קוראים למעה קשיטה׳ ומעה היא גרה שום .37- K reuzerC.M.