Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 13

13 התרשל, השתדל, התמיר,גויה נחוג אלהיס מתוארת (פ״ג) י נו ע ■ה טיול תונה הנעלה (ס׳ז) רחשו אמוז נ תג ל י ההעדר הקודם להויתו <ס״מי מלש ה ה ר נ נ ה רשה המזג נתר הקשוריס (פי'נ) מקצרים יפי'כ) ר״ל קצרי כת נעיין, נמו שם מקצרים נהוראה הואת ייזונת הלננות (שער הימור פ"נ) ונן נתורה (מ״א פנינו) המקצרים בעיון 1 ושם (שיג פ”נ) וידיעותינו מקצרות. ולזה ינתר לי לפעמים נתונים ארמיים (מספר דניאל) להיותם מנוונים ניותר לנאר ממשנותיו: ומלין לצד עילאה ימלל יספ׳נ) דמי לנר אלהין (רפ׳ג) די לא איתי מנם די ינל נהנא למקרא (פי״ג) חלמאלשנאךוסשריה לערך (פטיו) גזרת עיר י ן (פט״ז) ודומיהם. ועוד לסנה אמרת תמצא מאתרים מאותרים נתליצתו, נסי אשר אהנו הראשונים לשאת על לשונם נתוני התנ״ך! נן נתרו האתרוגים, הרגילים ילשון התשנה הגמרא והתפלה, לקחת לפעמים מקרג אלה את אמרותיהס. ותהי מליצתם תאונות תנתני הקודש ונתני תזיל גס יתד, ותאהנת העם לתורה הנתונה והתקונלת, מתקו לי ניתר נעימות ועוז דנריהמדע׳ אס נסגנון שפת התירה ננתנו ונתטנע לשון חנמיס הטנעו, הלא יותר תנעם השמועה הטונה, נהיותה נאמרת לנו מסי אהונינו ותנירנו, ונן נרנה לשמות נינר חנמה , אם ידוגר נלשון אהונה וגמאמרים חרותים מנוער על לות לנינו - יתזה ינואר לך שנמצאו ננמ״ע (רנן נספרי יתר משוררי הדור ההוא) מאמרים שלמים היוצאים מסדור התפלה, נמו מקלקל מתשנתו (סייד מתפלת אלהי יצור ומקורו ננרנוח) זנד נל המעשים לפניך נא (סייג),) והרנה תפיחות חז״ל: 0טונ ש יש יש ו נני מעי ונפשי ת א נ ל (ס״ה) נ נ ס ס ה <סםי שינסיסוסניה (פיו) תלקטי הקליפות ואתונות תזרוקי (פ׳יי) הרריו תלויס נשערה (סי׳א) לעשות ארונות נשתים ולהשיל "הס דרך ארונה (פי״נ) אנניס גדולות ממקום אנ גי שיש טהור (שם) חוט חסד המשוך עלי (סייד) תאה ספינות נים וששים נרניס נ י נ ש ה (פט'0 ועיר נאלר , וס״א הניא מדרש שלם: יפוג אפילו יושג ונטל תיל ננל אשר תעשה (פט׳ז) ועם נל זה רו נ המאמרים שהוא שואלם מלשון התנמיס הם נרורים וטהורים נשפתם וענינם . ינתו נן נאגרת ההתנצלות (ד'מ נסופה: וננו את גחלת הקהלה הזאת הנשארה, *)על הדרך הזאת תנין מה שהעלה הרמנ״ס נחנירו(הל' מ״ע פיו ה׳ג) וז׳יל והקניה קרונ לשועת עניים שנא' שועת עניים אתה תשמע ענ״ל' ותמה על זה נעל ס׳ המצרך, איה מקום הנהוג הזה" ונעלם ממנו ני נם נטור י״ד סי' רת׳ז נזכר תאמר הנ׳ל נאלו היא פסוק מפורש , וע׳ז נתונ נהגהות מהרל׳א וזיל לא מצאתי מקרא זה, רק נאיונ (ליד נ׳ת) נאמר וצעקת עניים תשמע (צ״ל ישמע) ענ׳ל. והנה נס נטור נם נמהרל׳ח לא נזנר שם הרמנ״ס נזה, וענ״ס מן התימה שיעתיקו הרמנ׳ים והטור שניהם פסוק שלא נצורתו? אך דע ני ננוסח תפלת נשמת נל מי אצל הספרדיים . נאמר, מציל עני מאזק מתנו ועני ואניון מגוזלו שוע ת עניים אתה תשמע ונוי,ולדוג יקרת התפלה ודנילותסנההזנירודנריה נאמד המקראות.