Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 8

,tausche erwachte und erfahren hatte, was ihm sein Enkel gcthan!sprach er: Fluch dem Kanaan ואולי צי גם הנתוג ותקראנה לו הסצנות ילד 3ן לנעמי (רות ד' י׳ז) הוא נס «דרו הזה, יען כי הסצנוח אמרו על גית נעמי, צי נגנה על תלו על ד,ר רות צלתה העוגה לה תשנעה גנים וקראו לנער הילד, יולד גן, צמויל׳,- ,1 Kindeskind, Enkelsיגןר! העגד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילן וצל עוג אדוניו גידו (גראסית כ״ד יי) דנרי המגארים על עוג הזה רגו נמו רגו, ואמרתי אני אל לני יען ני מלת 2D יסרד מתלת עוג על דרן זה צי הסני הוא תואר, נצג תמיד לימין הסם העצם אסר יתאר אותו לעוג׳ אס גס לא ננהג גססר והרי הוא נאלו ננתני אמנם הראסון ר׳ל מלת עוג.הוא סס התקרה, היקף צללי לצל דגריס עונים׳ ולנן נגיה לערן ההפלגה Superlativ נמקום אסר הוא רם נגתינת העוי והרע ,SSefte נייי עוג האין תאצלו ישעי' א' י׳ע, ואם ונתינת היפה ורע המראה יקרת ,das Schönste כמו ואני ענרתי על עוג צוארה (הוס* י' י״א) וננתינת האוסר ,das Glücklichste וענדי ירינו מעוג לג (יסעיה ס״ד י׳,ד) ונערג הזה יתרגס ,das Wohl ויען ס רצונו סל אדם וחפצו המה אסרו לנן נאמר נם פה נאגרהם ני החסן אסר היה לו נענין האסה אסר יקא העגד לגנו, זה היה כל עוגו, כנראה נאמת אין היה היגר יקר געמיו׳ וצל הדגר היקר הזה מסר ליד ענדו והגעית ואמונתו סיעסה ננפס אדוניו, והעני נם הוא גאמונתו ראה הדנר ונצח התנועה ונצא הדור היקר מעצמו הלן לדרנו לעסות את עוג אדוניו, נאסר נאמת עסה. ולפ׳ז הדוור וכל עוג אדוניו נידו.׳ הוא יתד הנאת, ראס לספיר, ויתורנס : Und der Knecht nahm zehn Kamele von den Kamelen seines Herrn, und zog aus; in seiner .Hand aber lag das ganze Wohl desselben והאנס התגאו 6היליפזאה1 מגיא ראיה לאותם המוארים עוג מלסון מגינות ומתנות מאלצים נ' א' ע', ונאמת מסם אין ראיה, ני יס הגול גדול נין סתי הנתונים האלה, ני סם מנאר המאמר משא ארנעים נתל את המאמר וצל עוג דמשק אסר לפניו׳ לא צן ומאמר אשי לפנינו, ני שניהם נפרדו מן מלת וילך הנצג נין שניהם. מעזעריטש הגדולה יום ו׳ עש״ק פ׳ תצא תו״ו לפ׳ק. הק' יאקב ליב פאללאק רב דפר,. מליצת בעל בחינות עולם. מפאת סגולותיה בכלל ובפרט ומפאת רוח ההגיון המרחפת על פגיה. Don Joseph Weiße Rabbiner in Gaya. .1§ אחת הסגולות המיוחדות למליצת הנדרשי! היא אהגתו לדור גלשו! נופל על לשון. הנה נוגע האדם מצד עצתו נועה אל הסיר הנכון ואל העין הישר נכל חלקי ינריו ומעשיו, ותתנו תצא גם אהנת הסופר ונעייתו להשווא