Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 3 (1847)
- Issue
- 9 (1847)
- Date
- 1847-01-01
- Page
- Seite 6 (sequence 6)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 56% known words query
- IRI
…/4785731-6613232-4789369--0736-4789376- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
תקיא הארן אמנם. ני אי׳ הקדושה לא רזוכל לסגול יושניס מתעינים עליליז נאלה, וע'נ גושנו מאוד׳ לא לגד נגושת גודד מגלי תלמה וחסר כל, נ׳יי' גס נעבור הודענו, ני אנחנו סגמוגנל הרעות האלה , ע׳י מעללינו הנשחתים- ייס ולמדנה! ר״ל אחרי אשר שמעתן דגר ד' מרוג הצרה העתידה הלוא ראוי לנס ללמד כס ננותינס נהי ואשה רעותה קינה, למען יהיה מסתר הנשים המקוננות רג נמספר ההרוגים אשר יגדל למעלה ראש ננוא. האויג נארצמי והמות לרגלי יעלה נחלוגנו וינא גארמנותינו. בי מות בחלונינו. רמז סה על ה אויר הנפסד מרוב השגר והחללים אשר ישלו נרחונות קריה ואין מקני להם, ני עי״ז ועל המות גם גמלוני הארמון הסגור משחד אויג ני אין מעצוי ואין שלטון לנלוא את הרוח הממית נחצקיו המעגסשים לנוא נם אל הבית הסגור ואל אשי נל אדם חי השואף רוח נהנרח. להכרית, נמו גהנרית< כי נן יגוא לסעמים למ״ד השימוש תמורת הנייח נמו ינשלו לשנינם לחרב ע' עריו לר״ש גן סרחון, והנמה ני נאשר יונרתו עוללים וגמורים מחון ומרחונוא קריה אשר מדרנס לשחוק שם ויפלו חללים יעופש האויר אשר יעל נחלונויי הגתים והארמונות להמית גם יושגיהם. כי׳א דבר כה. לולי יראתי הייאי אומר ני דבר הוא שם ע״מ מקל נגזר משעל: ותדגר את נל זרע הממלנה ידגיהי נ' נ׳ג) ונמו שיורה דגר גג״הק על המיתה מעיסוש האויר יורה זה על המיתה גידי אדם, והיראתו נמו דגר שה, נמו ירו יום נה נתדגר י£! ויתורה, m Gemäße! soll hierseyn, so daß die menschlichen Aeser* ,wie Dünger auf dem Felde u. s. w. fallen sollen כי נן הוא געא הדגר אשר ר3 הסגר גנל מקום. או שהוא הסגה יען ני נשלה נגלת האדם ונו׳ ואין קוגר ע״נ יעוסש האויר ויהיה דגר. כ״ב כה, עני ן הנתוג ני נימי העוני האלה ינידו הנל וידעו ני לא יוכל החנם העשיר והגגור להתהלל גחנמתו עשרו וגגורתו׳ ני גנל אלה לא ינצלו מרעה ורק גדעת ד׳ ויראא' אלהיס ינצלו ורק גתו יתהללו. כייג כי, הנוגה יען ני אני געצמי עושה משש' וצדקה ע"נ אני חפן שיעשום גם גני אדם ורק נרם ימצאו חן געיני, ומלם ני תשמש לפעמים נהוראת יען, נמו ני עשית זאת (גראשי' נ') ועשייתמססיי וצדקה למען דמות פעולותיו לפעולות השם נקראת השנל וידוע אומו, ני הי" לנדה אהנת ד' וידיעתו האמיתית היוצאת אל הפועל (נמו שהעיר ע׳ז םמ’ל עשין סי' ז׳ ע״ש) ויורה נם הנסיון מימי קדם עד עתה ני נפי השתנום ידיעת והשגת גני אדם מעצם אלהיס, נן ישתנה גס אופן פעולותיהם, והמשי גזה העמים הקדמונים אשר לא נגה עליהם אור התורה האלהית יחסו לאליליהם תוענות חנונות ופעולות אכזריות, וכן עשו גם הם ועצמם, תחת ני #ם גני ישראל נעיד שמר יגלו תלכד נסח התעות לזנות אחרי אלהי גנר והשיי אמתת אל הי אמת, שמר נ״נ רגלו מלכת ואורת עקלקלות לעשות מעשים זי'" ואכזרים׳ ויהי להפך, ני תמיד קול אלהיס קורא לו: קדושים תהיו ני קיים אני. וא״נ צדקו ינרי הסמ׳ג, ני ידיעיי השם,היא עשות משפט . נמושגהיפו עשוה משפט היא ידיעת ד': ביד מול בערלה, הנונה שהשם ישפוך חמם' ע״י נגונדנצר שגט אפו נס על התולים גם על הערלים- והטעם נזה נמיש את׳ינ יען נינם גית ישראל המוליסגגחינה ניסנית הס ערלים נגחינהמוסיי® לגלמי שמוע נקול ד', השמן לגם מהנין דנריו, וסכלותם תמנע גיאת מוניייי מוסרו אל קרנם וא*נ ראויס הם להענש. ולדייק רומז ומאמרו מול נעיל,' L