Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 9 (1847) · p. Seite 4

יתאר. רוע הנהגתם נין חים לרעהו׳ ני מרעה הנייתית יצאו לרעת החנוה והמדינית כנווע עיש הנסיון, כי האיס אסר יענור חוק המוסרי נניתו, ונתדר תשכנו הוא לרו3 גס שירע מוסר גחנרתו והנהגתו המדינית, וימה לשון תהסונות מרמה וסרה אשר ידני חים על עמיתו ויזיק לו נזה לפעמים עד קצה הארן , לחן הנשלח למרחוק ויזיק שס כל תוצאו׳ ונתוח המאמר הוא כן׳ וידרכו את חשתם לשונם .שקר , ויען ני דריכת הקשת אות מורה על גנורת נעליה הוסין) ואתר ולא לאמונה גנרו, ני תכליתם היא רק לעשות שעולת שקר ולא לשחר אמת וצדקה , אשר רק נזה יתהלל הגנור נעמדו לימין החלש להציל העשוק מיד עושקו ודומה לחה שאמר לעיל ד' מחכמתם, חכמים המה להרע ולהטינ לא ידעו . ואותי, שה יחל מאתר ה״ית והיא נתינת טעם לכל מה שלפניו, כי העדר ידיעתם את ד י30נ להם רוע תכונתם המוסרית ׳ וע'נ יזהירם גס לאתר: ג' איש 'מרעהו, הש״רו לדני סוד, שן ילך רכיל וילשין עציך, ועל כל אח אל תנטחו נאהנתו התדוחית יושר יראה לכל׳ כי כל אח עק3 יעק3, אין אמונה נהנטחת חהנתו. רכיל יהלוך, תוסג לחלק הראשון מהנ׳ נמוש״ל ני ע״נ ישמרו איש מרעהו לדנר דנר פן יגלה סודו לזרים, ושורש רכיל ורגל הדומה לו נהתחלשות אותיות גיכ׳יק, הוראתו הראשונה על הלינה התמידית מנית לנית נרגל כמשפט הסוחרת 3ימי קד0 Hausierhandel ויקרא רוכל, והסחורה תקרא נענור זה מרכולת חו רנולה (יחזקאל נ״ז) נמו שנקרא נענור זה נ'נ סוחר משורש סחר נארמית התורה על ההליכה סנונית נתחז״ל סחור סחור לנרחא לא תקר3, וממני נגזר סחורה ומסחר, ויען ני מדרך איש נזה ההולך מנית לנית לספר את אשר ראה, הושאל אחיינ שורש רכל ורגל על המלשינות, נמו שה רכיל יהליךונתהלים י'נ לא רגל על לשונו. ד׳ יהתלו, שורש התל נקל יווה נהנחתו הראשונה על דמיון שו,> ,ne falsche trügliche Vorstellung״ אס לא התלים עמדי איור י״ז המורים על חזיונות שוא משחד רעות העתידות אשר יציג האומלל מול עיניו, ואפשר ני קרונ גהוראתו זאת לשרש תלה המורה על הספק והנטיה לני צדדין כמו וחייך תלואיס לך מנגר דנרים כ״ח, ועמי הלואיס למשונתי הושע י׳א ,schwankend seyn יען כי כל דמיון .־זוא ונזנ לא יוכל למנוע תמנו כל ספק ורעיון מהפנו נתחז״ל שקר אין לו רגלים, שיקרא לא קאי, ונס נעת שנאמיני יסיתנו לננו שאינו כן נמציאות, ויהיו א׳'נ שרש התל ותלה נמו כנש ונשנ, והמסננ לרעהו ציורים כוזניס כאלה יקרא מהתל, והושאל אח״נ על החונף המהתל לרעהו גתהלות נוזנות , נמו אס נהתל נאנוש תהתלו נו ■(איונ י״<£ וכן על המצחק גרעהו לאמר לו דרך לעג שנחים כוזנהש נחו ויהתל נהם (מ'נ) ני דנר דרך שחוק אתם כאלו האמין נינולת הנעל. למדו, יען ני ד' יצר חת האדם רק לשחר הטו3 הטניע יקרנו אהנת האתת ועשות משפט וצדקה, וע'נ טנע נל אדם נוטה מלידה וחננו ן לדור רק אתת נלננו ולהשמר תעשות כל עול וחתם לעמיתו׳ והאיש אשר ננל זחת הטה משורו תן הדרך הישרה והנכוחה, והלא נהנרח השחית הוא נעצמו את דרנו ללמד לשונו דנר שקר נגד טנעו הקדום ולטרוח ולעמול לעשות עול וחמס היפך הרגש לנו המיסוי והנח השופט הפניתי אשר יעירנו נקרנו להישיר דרנו, ויהיה לפי! נונת הכי למדו לשונם דנו שקי העוה נלאו, ני הצטרכו לימוד וטורח רן לדנר שקר ולהעוות ארחם עלי ארן. הי, שבתך, מאמר ה״ית אל הנניא, כל כך גדלה מרמת ישראל עד שתדמה נשנתן «תונסכיושנ נתון המרתה עצמה, ינשנילה ימאנו ג״נלרעת אותייתיראתם