Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 8 (1847) · p. Seite 57

החומר« ותפוג שמימה. מרור מולדתה, ואני לעפר אשוג, ני מעפר לקחתי. אל נא ממות ונוער נפפי. אפוקו יתר פניתי, אל נא אקטף מומי ואוי! הראני עוד הוד מעשיך׳ אוסיף לפאת עיני הפתיחה, השמש יגיה עלי אורו. ירת יק1 הילך, ורגנות כוננים אשר נוננת, אתענג נהנל עס יישניה, ופעפועי את וני איס . ואני ורו חסדך אשלם מודות לו׳■ ואומרה שמן לעד, קומה ד, והושיעני, יי אפסה תיתי■ דוד רובינשטיין יזטשערנאוויטץ. ביאור מקראי לןודש, ואחריו ימשך ביאור הכתובים ברוך חלצי. Von Ahron Wolf, Rabbinatskandidat. (גראפית נ' ד' הי) אלה תולדות פתים וארן. נהוראם גיוס עפות ה' אלהיס ארן ושמים: ונל פיח הפרה טרם יהי' גארן ונל עשג הסדה טרס יצמח, יי לא המטיר ה' אלהים על הארן, ואדם אין לענוד את האדמה: ואד יעצה יי' וייצר ה׳ אלהיס נוי. נמקראות האלה נלאו נל המפרשים, ולא תצאו אנשי חיל ידיהם לפרשם על אופניהם ׳ וכל הרואה אותם נעין שנלו יונים והשקפה ראשונה קושי׳ המשך הנתוני׳ וקישורם, ולדעתי הקלושה נ׳ ני הודיעונו המקראות האלה יי אדם וחוה האמורים למטה נסמוך, התה סגה תכליתית לנל הגרואים« ינמאמד חזי ל: נל העולם כולו לא נורא אלא לצוות לזה — הרחק מאוד מדעות הפילוסופי' אשד יצחקו על דנרי חז״ל נזה ואמרם: אף אם נודה ני האדם ייגחר הנרואיס על האדמה, ני מי יכחיש זאת ני הארן נהנה לגני אום לדנא תחת רגליהם נל יצירי ארן, אגל מי פתי יסור הנה להאמין ני השמש והירח ייגוות אורים אפר שם גמרחוי שחק יסנו ולנתן, ני גס המה ופניל אנוש אנוש ופעל נוראו צפתשו, הלא נגדם האון כגרעין החול נחפות ומה האדם היופג עליה? אנן שוא ושקר מוי נתינות׳ ידנרו, האי מפאת אישן וריאות אדם, אשר נפח ה' נאפו נשחת חיים האצולה הזיו יקרת כבודו, ני מצד זה ״עוטר האדם ננווד והדר למשול ננל תעשה ה', והוי מצד דעת ונריאות אדם׳ הלא מצאנו ראינו ננסיון וכל מלאכת חרם ומושג, ני סנה תכליתית עמל ויגיעת אדם יראה וסוף ותשלום מלאכתי, ונל הקודם אליו אינו אלא כאמצעי יייך להגיע אל מטרת חסן התכלית, והנה יען שהוציא ה' את מין אדם מן האין אל היש אחר שכלה ה' כל מלאכת שמים וארן הלא זה יורה לגו שהאדם יל מטרת חפן הנורא נוריאה ((עיין גניאור להחנס למנ׳מן מה שהגדיל יי׳ס ויום עפות נו' נין השמות, וריאה, יצירה, עשייה) וזה לדעתי פי' המקראות האלה "אלה תולדות שמים וארן' כלומר אדם וחוה אשר יפורשו למטה וסמוך אופן גריאהס המה קן ותכלית אשר שם הנורא לילידי שתים וארן, נהנראס ויום עשות ה׳ אלהים ארן ושתים׳ כלומר, יען אשר ראינו שהוציא הימן האסם אל היש את מין האדם , נאשר גלה לעשות כל מלאכת שמיס וארן,