Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 8 (1847) · p. Seite 56

88 Beiträge von David Rnbinstein, in Czernoivitz חשכת לילה המדבר שממה. מה נורא המקום הזה* מקום עפתה נמו אופל, סמי נשרי* קול עלה נדן> לא יסמע, ועצי הסוה גל ימחאו נף < ני ד' חמר: הם* לא יהמו משנרי ים נהרות לא ישאו דנים׳ סה ען רענן לא ישא סייו׳ ולא נן פורת עלי עין; סס נום חרגוה יתן קולו, ומיהו יער ינהמיסס• נורי המניס סם לנדר יסנונו, שם צפעוני גציו ינקע . אימה גדולה נופלת עלי, מסמר סערת נשרי ומנסני סלצות. עיני זרות תראינה כעיני הלומי יין, מראות סוא אחזה ננתמונות עלי משנג, החושך נתן מסוה על סני ותנהינה עיני מראות, גאפלה אמשש גה גמרן לגי, ואם רוח צח יפוח ממולי תצילנה אזני נתקול המולה, אנוס מנוסת חרג ורודף אין, נן יתהלך גחשנה איש חוטח חומס נפשו, יוחס לא ימצא מנוח 1 לילה לא דומיה לו, לנו יתר וינהו נהולם פעם׳ מות וקדר נל שנדו, שדודיסול ממנות אדרי גט,« ימות ולא ראה גטוגה. ־־ השמש. מי זאת עולה מקצה השמים גנקר ננקר, אמון נגדים, עטויה נמעטה אדמדם, הוד והדגרלנושה, נעד חלוני הרקיע נשקפה׳ הופיעהמעפעפי השחיי והנה נסו צללי אופל׳ אישון לילה וחשו אפלה ענדו חלפו ואינם: הירח פנה נסוג הדור, ונוננים אספו נגיר, הקצה הרקיע מוצאה , קל ההרה תעוף עי קצהו, ומרפא נננפיה. ד' אמר לחרם ויזרח, ולשמש ויניה תנל ומלאה י לגקריס יעורר נל היקוס מתחת השמים, גתשואות חן יעיר אנוש: ימה לן נרדם? עורה עורה, קום ותן תודה לאלהין" * הלוך ואור ילך, הגה מה טוני ומה יפיו* נגהו מאיר את החגל ואין מקום נאורו! ציר אמונים משולחאלהיס. עושה נאשר צוה. הלא ר3 מעשהו ונאוה לגש ל אך לא יפלה נין עשיר ודל׳ גין נשא ושפל, האיר סונת העני כארמון מלך ושרים, חוס צח עלי שיא הארץ, נארזי אל שמחי אורו. גרנות יוניל לחנל. תנואנה לראש נל היקום עליה, ולקדקד נזיר נרואי אלוה. כנואו יתאדמו השמים סנינותיו, נאור פניי יקוד ארצה אחרי כלותו מעשהו וישאיר אתריו נרנה. סדי שגיא נח׳ מה ינ טונך וחסדך! אלה אזנרה דלפה עיני׳ שונע שמחות אראה מעשיך, שפ«י יזנענה תהלה , ני גאה גאית ד' עושה פלא * — ת פ h ה b ד ו ד. הושיעה ד' ני פסו ימי, למשנג נפלתי לא אונל קום* הוכחתי נמנאיג על משכני, הנתי נ נ געי נני אדם, מנת נלתי סרה ואין מרפא* תמו שנותי ׳ נע3 ענר חלדי, קשרתי נאורג חיי ואין מציל * חמול אתה עלי ד׳ והיה עוזי לי, פדעני מרדת שחת וחיתי נאור הראה, אלי אלי סמנני נא, פן אפול ולי* אוסיף קום! על ימין המות יקום, ותרנו שלופה נידו, שערי צלחות אלי נפהחין מארן פתחה פיה לנלעני׳ נלא עת האסף נפשי לקחתה זממו * אדני הי כלאם׳ אל נא תעזוג נפשי לשאול, חושה לעזרתי ני עוד מעט ואינני. נפשי תעזוג 3י<* L