Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 8 (1847) · p. Seite 46

״אף אם גדול הארמון מוי לתלפיות 1 "הישיב בעליהן לאלמנות בוכיות? "אשר מרוב מכאב ירדו חיים שאולה ~ ״או מרוב תלאות הלכו נודד בגולה — ׳1׳הישיב לאובד את משענת מחיתו, "עליו חשבת מזימות להפילו בתומתו? ״תיתן לעצבת יתומים תחבושת. < "תחת נגעי זמנך מרדפים לבושת? ״אס גם גדול ארמונך כפלי פי שנים. ״לא יכיל מוכי עברתך ברשעת כפים! בער 5ונקעלשטיין רגשת המשורר. Don Baruch Grün tr» Prrran. הכם ונבון רנן לא כסיל ובער. עשיר ורש נפגשו יחד ישבו דל ומלך. גבור ואיש מלחמה גם מחזיק בפלך. בכרם הזה יצמחו גפנים שתים, גפן הדעת עם גפן ההיים . רוח ד׳ תצלח שותה יין הרקה, לעולם יחיה כמטר יערף לקה. כרם אחד אהבתי הוא כרם המליצה, אליו אלכה וארוצה עת משנתי אקיצה. לא בארץ הוא כי אם בשמים, לא בעפר יסורו כי אם בדוח חיים. מ׳ יעלה בכים, יעזקהו, ׳סקלהו? איש אשד רוח בו .ונשמת שדי תבינהו. כרם הזה ישמרו זקן גם נער,