Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 8 (1847) · p. Seite 25

25 יקלו, ממה שלא מצאנו ששמואל היה קורא אותו נננוי המשינות ר3 וזה שננה עצומה ושקר נננה , הלא מצאנו עירונין צי: אמר שמואל לר'מ 3״י הלנמא 5יי (קידושין נ״ה 3') איש מי אתר ר3 (3ע"ז ל"3 3') איש תא ואימא לן מיליייא מעלייאא רסוי אתר ר3 אברך (סנהדרין ס״ו) : א״ש מ״ט שתא ר3 ךי'ין ל״ז 3') איש מאי אתר ר3 3תסוננת וע״ע לנדה ליו ע'3) אתנס הוא ^יפך כי שמואל נהג ננוד 3ר3 יותר מהוא 3ו עיי! (3״ק סי: קדושין מיד: ייסירש״י שם). 3' א־ינא, סירש׳י (3תולין קלייז 3') משוס שר3 ארון 3דורו, ויואר נראה 5' תלת אריכא לשון נשיאית וגדול־ כתו נינו. ארלי הדיינים היה (3מ״ר) גירושו שהיה גדול הדייני׳תלה לקות' מהיונית A Erzpriester ייראה אף שתלת אנא אף שיש לסתרו מלשין אשינו ת ויאות להאמר גס מתלמידיו נופל על לשון, כאשד העירונו כהערה אי׳ ננל זאת כצירוף עם מלת ייייכת לא נאוה לתלמידיו שיקראוהו כן, יען שזה מורה על כונת המדנר סייצס לכנותו כשמו הסרנו" כי אס ינון נקריאתו אותו אגא על האשינות, יי* היה קורהו כשני לשונית החסינות , ני לפי הנאמר נס תואר אריכא חולה ך משיכות וגדולה, אשר לכן נצדק תמה ר׳ יואנן על איסי 3ר היני שקרא יי אנא ארינא האף שהוא עצמו קראו אנא ׳ אמנם תמיהת ר' יוחנן היתה ע' אשר קראו אנא כצירוף עס תואר ארינא, שזה מורה על כמתו לכנותו *0״י הסרנוי, וע״ס דכרינו תמצא ישוג נכון לקושית התוס' (חולין ל״ז אי ן '.1p לדעת רש״י (סנהדרין ק׳ אי) שאם קורא לרנו גם כנגוי המשיכות מותר ג?דימר כשמו הפרע׳׳ יכן הנין כליית צייד סי דמ״כ אילי זה רק אס קראו (5<יי המיוחס רק אליו כמו רני חורי, אכל כננוי הנתון לרבו לננודו וכל איש יאיש כאין הנדל יקראוהו כן, אז שנ הננוי הזה להיות נשס פרטי, ונןהענין ייילת ארינא, אכל אס קראו רד נשם אנא לכד שענינו נשיאי ורני, כזה מותר p> לתלמידיו, וראיה לסירישי נחלת אריגא תמצא 5גמ' (שנת ליט 3') שאמרו לוי גכרא רכה ארינא (וננתונות ק״ג ני) השמיטו מלת ארינא. 3׳ כמקומות דנות כסיס אמרו ר3 הנא הוא ופליג כענין שאם הקשו "יו ממשנה או מכרייחא לא חיק מאומה לשיטתו, יען ני הוא תנא ויכול;"'יק, אבל אין כן נאמודאיס זולתו אשר אס יש סתירה לשיטתם ממשנה או '1ייייתא אין קיום לדנריהם כנודע לכל נא שער התלמוד, ויותר תזה נראה ע׳ז י'נ א' שלא דצה להעמיד הניייתא כאופן שאסתר מדכרי ר3, ראה כתום' (ונשנת קת״ו כי) כני״ף ור׳אש ו3 מנים נפירישו למשניות שיחה תתני' מפאת הכלל שנתן ר3 נל תקום שאסרו ונו'׳ ולא נשית לנינו נעת "א עידננו על דכרי הסיסקיס הנסנניס כמקום הזה נסנן הסתירות ני אין 1 f מכונת מאמרינו, רק על זה נעיר הקורא המשכיל לעיין כירושלמי סיס ־ייי תשתתסין כסי' כעל ק׳הע ונתוססוחיו וים תימה גדולה עליו שכתב ^ישקיש לא הניאו את דנרי הירושלמי הזה׳ וטעה ני הריאש (נשכת קת״ו י) מניאו. ודע ני אף שרג היה נערן התנאים 3נצ זאת לא תירצו כן כגת' ימחק וקושי גדול אנל השתדלו לישכ את דכריו כאופן שלא יהיו סותרים -משנה והנרייתא כי זולת זה ככל מקום שמקשה על ר3 ממשנה או מנרייתא ‘*r יכול לתרן ר3 תנא הוא וסליג׳ וראה כרכות ייד כ' שהקשו על ר3 שהיה ידיי וקרא ק״ש ואנא תסילין מנרייתא והעמידו דכרי ר3 כדוחק גדול