Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 8 (1847) · p. Seite 6

נןנריהפרשהנ׳נ״והפאונן לאתר ני נתקיימה הננואה הזאה עיי״ש) < ב׳ גישמש, וימר נן דרך ההול, השמש והיית רכל צנא.השתים וישר ענדו והלנו אחריהם ללי יונלו מלט נפשם מנזיון העצום היה. גי בכל המקומות הנשארים , לדרד״ק טעמו הפוך הנשארים 3כל המקומות, וייסשר שהכוגה שרק נשאר המקומות הנשארים אשר שם לא יוציאו עצמות המתים מקנייהס ינחרו ׳ושניה תות מתיים, ני טוג להם למצוא מנוח ומרגוע נקנר, מסנול משוא רו5 ה נ רה והמצוקה אשר יצרו להם אויניהם, אנל נירושליס אשר גס נמותם לא יהיו מששים מגזיון צריהם, לא ידעו עוד נמה לנחור, אס נמות או נאיים, הזה ונשר או זה? די אם ישוב, לשו! נופל על לשו! ליופי המלינה. יהיאשון מעני! שוננ וה3' חעגין תשונה, ויתורנם: ווען זזצון לובוויררעט כוטרעכגו »וון ני5כ1 זוידער לוריקלוקעתרען. הי משובח נצחה, מלשו! נצח רד״ק קיינע עחיוע קכקיד־ו». החזיקו, נאד ם האוחז ותחזיק ניד דעהו ולא ירף מתנו, נן יחזיקו נתרמית ולא יחפצו לסור ממנה י ותרמית פה כנוי לע״ז והנני נכר אשר תוהו ותרמה! המה ונל רוח ויסוד אתת אין נקרנס ורק לנ ה ותל נוטה אחריהם. מאבו לשוב ׳ אן ני משפט שכלם יחיינס לשוג אל ד' נאמת צע' למעלה נ׳ ל). ר הקשבתי׳ תאתר הנניא, ור׳ל אחרי אשר הונחת• אותם זה נמה פעמים נשם ד' הלנהי נתונם לתור מחשנות ל3פ ולשמוע תה ידנרו איש אל רעהו, אולי עשו דגדי רושם נלנם וינאמו על רעתם ויפנימו יחד להטינ עתה את דרנס, אן 5ר לי מאוד לראות תוחלתי ננזנה, ולשמוע ני רק לא נן ידניי ואי! איש נחם על רעתו ׳ ני רק האיש -חוטא רק לפעמים נע3■־ יצי לנו ותאומו הרע-,, תדונו להנחס אתרי מלאת תשוקתו ולאתר: מה זאת עשיתי■ אפס הנשקע ג<ר ניון מצוות החמדה לצמיתות, ההוא לא ישמע עיד תונחת זולתו׳ או קול הקורא אליי תמצשמי לנו לאתר: הסנלת עשה, היטינה דינך! ני נחו פתן חרש יאטס אזנו עד ני הקול יחדל מקרוא אליו עיד, נמחז׳ל עשה עורה ושנה נה נעשית לו נהיתר, ולפי׳ז ת״י הוא תאתר ה״ית אשר אמר עד״ת ני הקשי3 דנריהם נא3 המיסרחת ננו נענור לנתו אמרי שרירות לנו ועומד אחר נן אחרי נתלו להקשינ תה יאמר ננו , ואיזה רושם עשתה תונחתו נקרני. כסוס שוטף ׳ ידוע ני תטנע הסוס אמר הונן ליום מנחתה ויצא נ נר פעם אחת נקרנ, למהרוללנת אחרי נן נשמחה לקראת נשק ולא יחת עוד מפני נל, וע'נ יאתר ני נתוהו ישישו וימהרו נלם לשוג ולרון עוד לרעתם הקדומה נמו לפני שמעם התונחה, וע״ז יורה שם מרוצתם נננוי הקני! ר׳ל היירוצה הידיעה שננרהרנלונה. ז חסידה, טטצורך וסיס טווצ!ןבע ועגור קריוניך, ור״ל גס העיסות אשר יסנוו תמיד טרסינח הסתו מארצות צפון הקרות לארצות ננ3 היותר חמות . למען מצוא שם תחסה ומסתור נימי הקור. אן ני חסרי שנל התה ולא חלק להם ננינה ננ״ז ישמרו המועד הראוי לשו3 ולנוא יניד אל ארן תולדתם נאניג, ולא יענרו תוקם אשר הטניע די נקרנס. ועתי אשר הם נעלי ■אכל ותנונה לא ידעו משפט ד' לשו3 אליו אתרי אשר נזורו מעליו, כי טח מראות עיניהם מהשניל לנוהם (ומליצה זאת דומה למליצת ישעי׳ א׳ גי) . בשמים , יען ני מדרך החסידה והנשר לעוף גונה האויר יאמר עליו פה חסידה נשמיס! נמו נמשלי ל' דרן נשר נשתיס, ואמר מועדיה נל׳ ינים להורות על מועד נסעה מארצה ותועד שונה אליה מדרד׳ק: ואח׳נאמי רק עת נואנה. ר׳ל, עתשונם, ני רק נזה יתנגדו לעתי השר לא ידעו לשוננמש׳ל והנן. ח׳ הנח לשקר, ננן הוא לשקרא ענד ספר קולמס דשקר למזייפא«