Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 8 (1847) · p. Seite 5

5 התופת , מקוס ידוע זגיא זן הנוס אשר שרפו שם נניהם וזנותיהס זאש, מקרא נן לדעת מנתי העמיס / יען שזלשון פרסי מורה שס ת״אפתה על השרישה ברענגען, וסושאל אח״נ להורות על מקום אנדון ינליון הרשעים אשר אשם לא תנזה, נמו יי ערוך מאתמול תפתה (ישעיה ל׳.) לא צוה וכי', דע קורא זעים. ני נמו סיורה מלת לא זחזורו אל השחות על הפנס נמו לא עם, לא ען, לא עוז, לא סלוס, נן יורה לפעמים זאנורו אל הפעל לא ל?ד על השלילה, נ׳א נס על היפו הפעולה ההיא, ויהיינס אשר לא לוה אותם (ויקרא י') 11(01 ער איהנען פערב(!סדזען, ונן פה 11(01 (ויך פערבלונוהען (ווצד ציוו לעכי1!יךנ1 ה(ובע, ני מלנר ההזהרה ומזרעך לא חתן ל ה עז ירי למולך (ויקרא י׳ת) אשר לדזרי אז׳יל (סנה סייד) תזהיר לא לנד על השריפה ני אס נס על ההעזרה זתוך האש לנד, הלא נאמר נ׳ר אמ'נ (דנריס;V• דרך נלל לא תעשה נן ונו' ני נס את זניהס יאת ננותיהס ישרפו זאם . על לבי, ני דזר זה המתננד לטזע אנושי אשר אני יולרה הלא יתננד לעלמות׳ אשר אני אוהז יצירי ומרו!ם עליהם. וחז״ל זחענית י׳ א' אמרו ולא עלתה על לזי זה ילתק , ר׳ל אף ני שם לויתי יפי להקרינו זנ׳ז יא היתה נזאת נאמת נוגת לני וממשנת׳, נ״א לנסות את אזרהס, נאשר יעיד ס״ז סוף המעשה. ל״ב וקברו בתופת - אשר זאולתס אשזוהו לפנים למקום מקודם ומיותר רק לענוותם. ותלנד זה הוא מקום מונן לקזורה נעזור לוז התערות הנמצאות עוד עתה שם מלד דרוס שלניא זן הנוס. מאין מקום - אחר לקנור שס רוז החללים, ולריק השלינו יושני ירושלים את נפ:ס תננד, להלחם ינד הנשרים הצרים עליהם שמה יותר מזשאר המקומות למען השחיר המקים הזה אשר זו היו מעיינות מיס רזים נידם 1 לזליזי נפול זיד אויניהס מחסרון המים יהלמאון, וע׳ינ רזו שסמאוד חללי חרז . ד יג והיתהנבלת, ר׳לאףנייקנרו נס נתוסת , ננ׳ז לא יונלו לקזר נל חלליהם הרזים , ע״נ יהיו הנשארים למאנל לעוף השמים, ואמר נזלת שם יורה על הרוז על ניף הנהמה המתה, להורות סל זזיונם, ני אחרי לנתם אחרי ההנל ויהנלו נמשלו נזהמות שדי וחיתו יער, ואין עיד להם יתרון מהם, ני רק האדם העושה העוז והישר זעלה זמרותיו וזתעלות נפשו המשנלת משאר נע״ח, לא ההולך אחרי שרירות לנו הרע, ושורש נזל ונפל נרדפים זהוראתם וההנדל ניניהם לדייק ני נפל יורה על נפילה נופנית ממקום גנוה לנמוך׳ ונזל יורה על נפילה מוסרית. וחסרון התעלס הקדומה, ע'נ נסור הליחות ונפש הצומחת תעלי הען יאמר ני יזוא נעזור אניד מהם מעצתם הקדומה שהיו זתדרגת הצומח, ועתה יהיו נמדרגת הדומם השפל ממנו, יכן זמות זע׳ח תקרא נייתו אשר סרה ממנה נפשה החיונית: נזלה, כי ירדה ממעלת חי הקדומה היותר יקרה , וע'נ נמלא נם פעם אחת שלא עי׳ד נזיון מן האדם נזלתי יקומו! (ישעי׳ נ׳ז) אך לריק נקרא גוף נע״ח המת ע״כ נזלה, יען?י זסור נח החיוני המעמיד אותו יפול תחתיו לארן, וכן העלה הנמושה גוזלת לייפלת לארן ויורה א״נ שורש נזל גס הוא על הנפילה המקומית. פרשה ח׳ א׳ יוציאו ונו', פה ייעד להם הנניא נשם ד׳ ני הנשדים סלרים עליהם לא יחוסו נלנדס העיר נם עצננוד המתים שנזר מתו׳ ויוציאום יזזיון מלזנריהס, זחשנס למצוא שתה אוצרות נסף ומטמוני מסתרים, ונזה יהיו לזוז גס אחרי הפרדס מחזרת החיים לעונש חטאת נס על פני תנלארצה, ני אעדר הקנורה הוא לנושת ולכלימה נס לנפש המת ננולע (ונסי המיוחם לזרו ך