Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 78

78 ומן הדירים האלה תזל גם אמרתי לאסיר על טענותיו אשר ערכת גנו דירי על ועלי הסיר > ני נמת שאמרתי רו« דירי רי׳ה ורירי ם' יצירה יוונו וייוארו לשי דעת יעלי הסוד, ואם גם ישרדו זעגיגים מעטים, אנכי רק ערנתי רעותם ולמודס לסראות מקורס וערנם, מילתי שאייא יזה רי׳ה ז׳ל יקהלם ורק את יעל ם' יצירה שמואר• ואמשיה לדעת זאת, ני להסיק זממי יהלתמי עם יעלי הסוד מן הצורן ליאר ס׳י על סי שטתם וידרן הזה אינל ננה יהס ולגרש עשתניתיהס, איל לא ישמעו לקול תייר תיר המיאר את דירי ס׳י עיש מנונת המססיים וענייים טיעייס לוד, ויאמיו להיין הדירים נסשוטס, ולא עמדו על זה נל קהל עדת המקוילים ינל מאות השנים שעירו, אן יאמרו נסתרה דרננו יה' ויעצם העשירות נאשר יורו המורים וקדום יאתרו להן ומלא נל העילס כיודס ואורם, נאשר משארים ומרוממים אותן נעלינו אי| יי יאר ותליהם לנד עילאה ימללו, ונסלאות אל אל אלים ולא אל דירים קל' הערן, נחשיון המססריס אשר נמול ידו הדה עליהם ונער ינתנס, ונזה טעי על לא דרן ואצילות וגדורים ועגולים והתעצמות המסשטים. ולנן השינותים נסי מסת ידי הקצרה לסי שטתם עצתה, למען •נוצתו על נל שנים, וינל זא שגיתי ושלשת׳ יסירום שרייה זי׳ל הואר דירי עיי על דרן מעולה מנל שאל יעלי העוד, ולנן תוסר טענתן עלי אדוני ותניני, אשר טענת אין כי נונני התירי שהססירות הז עצמים, רותניס נאצלים, והלא הוא דומה את האמונה ההיא נשתי ידיו?—הלא גם אנכי דירתי דן» ניט נ׳ כאשר הזכרת נס אתה. ני דעת התיר נזה שתיית ספירות מלשון מעשר - ואשר שאלת מאין לי להוסיף, <ונקראו כן נערן אל אתדות האין סוף וגוי", תשונתי יזה, ני הצעתי ידידיה אלה דעת ר' אירהם הנהן אירירה שזכרתי ומקום ההוא *I . ומה שדירת איל' קשות ואמרת, ני יניאי להלתם ויעלי הסוד אני מוסיף להם אומן יעשוה' רמותיהם קדמוניות ואומתנו, ואיתם אותם ליעל הכוזרי וליעל עיי ואיו אקוה להועיל ונו' והיותו מימם האתונית האלה עצמן לגדולי אותתנו לרייי הלוי ולד״ע אלה המה דנרין ותלינתן עלי אדוני היקר, ולי אני אוהין נאה לירוש שלומן וטויתן, וליקש ממן לתת עתי עיגין על הדירים הנאים. הנה אם יצאתי להלתם ננעלי הסיד היתה מגמתי להכות על קיקוי אמינות כאלה אפר מתנגדות לשכל ולתורה וימאס והן המתיונן מילתי שאגיש מינון מי יצאו הדירים, אשר אינם מונרמים לישראלי ואינם מצטיסיס אל תורתינו וקצתם מתנגדים לה, ואדריה נותנים ננו דוסי ומושייים המאמינים נם נממשני השתיות ועלטת הסכלות. ולא לני שאם אמרו אותם ועלי התלמוד, מין אנמגו תתויייים להודות להם, ורק נאמר ני אמד מן התלמידים נמים, או המה משלים ומליושים ליד, אשר הליישו נם זורים נקיים ועניני מכמות, ולא ננין הדירים נאשר הם לסי מיון המלות גרידא, איל ואתת אין להמליכו אם נס נעלי התשנה והגמרא תששו ניעות ההן. ואס נתנתי ני הלין עם אלה *) Knorr Cab. denud Cap. 8. Sepbira ergo dicuntur numeri respectä infinit!, Sicut enim ab nno nnmcrali proveniunt omnes numeri, ita i/lae emanarunt ab nno primo infmito.