Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 65

63 ותבך בכי תמרורים, ותפרעו כפיה, כי נורא?זאיר,קץ /?זני בניה. ובכאב לבה אל1 איימה דברה ותאמר: ״אמנם נפ/מי מאד יודעת רברת האמונה: ״יי נתן׳ ויי לקחת גזר אומר: , -T -l-T T- I - T T: ״צדיק בדרכיו שיוכן על, אין תלונה *אך ללא הועיל לי זאת הארומה, •ומ/מפטו לא אדע /מחר?חדה מןלמד>• "מה זאת: האחד חולדה 5ני גזלה, ״ן'על ירי ביוד על זה אתאבלה - "לו מת, מכסה בע\מלה שכב לארץ׳ "בתומי החימתי, פקודת בל אדם רדתה; -אך אם כיה ברכה לקללה!הפוך קרץ׳ *אזי אות הנהו ׳ עלי חטאה גרורתה י "בספר חובות היטיופט במרום'/ממןם, *ובמרבית תבכר גם בתאריכו אפים; *ובעת עון קץ באיות נוראה.יביע: ״כי כבר תיור /מלום החטאת הגיע. - •וקהביאי דרכי עתה בכור הבחינה. * :־1 - T : - : tä ״ואפן להביט אחרי אל ימים חלפו - -ובחורי מעמקי לבי ואדיש ואבינה, "הנה כל חטאה עיני בל (שזפו. ״א/מר כבר י/מנה בסתר בחיק הנשית, *ועתה בכרה, אסון במיו זה פיריה;. **3 30 4