Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 64

נחמדים טעימים ותאוה לעיבים מחמר בפש הוריהם וחרות?1בם בחיים. ובשלות ה#קט ע'?ג ויגלום מת, עברה?vyy שבה Sy איש ואעזה המאגרים! ויחי היום, והמינקה לאט סרה מן הערש׳ ביו בנחת;שנו הנערים, ות;קךב חולדה, ואת האחד חנון ת והניחהו_ותעבח—המינקת מר צעזקה— אך ללא עת הרבתה תאניה ואניח, נפש הקטן נפחה, לא ישוב להחיה. T' י T J T T j I .ואחרי הובל הקטן לך,בר, ישלש ישנים, ובשאון גיל החיים אבד כבר זכרהו. : י• ־ -• T - : ז .... פעם ילד השני ברוב ענג ועדנים היה בחצר המת אצל מע\חק ילרותהו, ו;ךץ הנה והנה אצל הבור, ןכרור;רה, וינסה את בהו לקלעהו למטרה; -:־v v :-«:•> "זז .ויהי כתפיו לרוץ אותו משם לקחת, ויפול בלא ראיות אל פי הפחת. מי?תאר צרת האב בתמונות מבהילות בהקשיביו מיות דדלר• מיות בנו יחידו! ולערוך מצו_קת האם מי;מצא מלות, בהבליג יגיונה המר על לבבה להבהירו י• להקל מכאיובה לא;בלה בל מאומה, ואיך בזאת נה;הה, מנה נבצר מזימה