Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 63

בל,שוד, אלצוה גם השביעוה ה#בע אך לריק, מאנה שמיוע מאוהב ורע. הנה כן אהבת נשים ארעיות יוקדת אם רעיון ולבב הביאו לקרבן רגישים, כחיומת אש בכל עת היא עומדת תעל להבים שמימה לבקרים חרשים; -; t t ד : t : *■ t י• ד יד אמון רוחן בארן אדיר מד,ערה בארץ ובמסכת נחשת תומתן תשחק לפרץ׳ פי תלחמנה בערה בגבורה נשגבה — ז *; ד V* ד : t T; t כמיו אלה גם ךב3ןה ד1ךה אהבה. אך לא כן העלם — עד מהרה בבה היקיור בלבבו, ואם הוא איותה הישביע, ומעשה אורג השכחה—יו־יעה עבה — פסתה עליו, עת לגבול ארצו הגיע. הנה חיש נזהר לקח ליו אחרה ואישר נהיתה, לפניו כחןייון נשאןת; ובקלות רעתו לא ראה על ככה: פי שם חולה לב בתוחלת ממושכה. אך לא;נום השופט אשר ממעל גם בהראות מתמוזמה שבט מוסרו׳ עיניו'פקוחה לענוש במרריות רעל ובחפזה, בנסיות איותיו.יצור עפרו, ושני נערים ענרו עטרה לקשר חתונתו וזאיומי בטן, ראשית בכורי אהבהו ׳